במרכז אחד מאירועי האמנות החשובים בעולם, בתוך ההמולה של Art Basel Hong Kong, ניצב "אמן" יוצא דופן. הוא לא מדבר, לא מצייר ביד, ואפילו יוצרו מודה שאינו מבין עד הסוף כיצד הוא חושב. ובכל זאת, יצירותיו נמכרות בעשרות ולעיתים מאות אלפי דולרים - והוא כבר חצה את רף ששת מיליון הדולר בהכנסות עד כה - Botto.
כשהקהל הופך למכחול
בוטו אינו אמן במובן המסורתי. מדובר במערכת בינה מלאכותית שמגיבה בזמן אמת לבני אדם. באמצעות מצלמות, היא "קוראת" הבעות פנים של מבקרים - שמחה, בלבול, עצב - ומתרגמת אותן לתהליך פנימי של יצירה.
השלב הבא מתרחש מול עיני הקהל: יצירה דיגיטלית סוריאליסטית משתנה ומתעדכנת על המסך, כאילו היא מנהלת דיאלוג רגשי עם הצופים עצמם. לא מדובר רק בתצוגה, אלא במעין שיחה בין אדם לאלגוריתם. החוויה הזו, מוצגת גם בגלריות כמו Moco Museum היוקרתית שמציגה יצירות של אמנים מפורסמים, ממחישה עד כמה הגבול בין צפייה ליצירה הולך ומיטשטש.
מי באמת יוצר את האמנות
מאחורי המערכת עומד האמן הגרמני מריו קלניגמן (Mario Klingemann), מחלוצי האמנות האלגוריתמית. אך בניגוד לפרויקטים קודמים, כאן השליטה אינה בידיו בלבד. בוטו פועל באמצעות קהילה מבוזרת בשם BottoDAO, הכוללת עשרות אלפי משתתפים. בכל שבוע המערכת מייצרת מאות יצירות אותן היא מעלה לאתר הרשמי שלה, והקהילה מצביעה, מתווכחת, ומחליטה איזו מהן ראויה להימכר. התהליך מזכיר שילוב בין אוצרות אמנות מסורתית לבין רשת חברתית - רק שכאן ההחלטות מתורגמות ישירות לכסף.
מהסטודיו אל שוק הקריפטו
לאחר בחירת היצירה הזוכה, היא נמכרת כ-NFT דרך פלטפורמות כמו SuperRare. המחירים משתנים באופן דרמטי: לעיתים כמה אלפי דולרים, ולעיתים מאות אלפים.
כך למשל, יצירה בשם "Err Hold" נמכרה בכ-100 את'ר - סכום שהוערך בלמעלה מ-300 אלף דולר. גם עולם המכירות הפומביות המסורתי כבר נכנס לתמונה. בית המכירות Sotheby's מכר סדרת עבודות של בוטו במאות אלפי דולרים, מה שמעניק לפרויקט לגיטימציה מעבר לעולם הקריפטו.
אמן שלומד מהקהל
אחד המאפיינים המרתקים של בוטו הוא היכולת שלו "להשתפר". המערכת מנתחת את הבחירות של הקהילה ולומדת מהן, כך שהטעם האמנותי שלה מתעדכן כל הזמן. במילים אחרות, מדובר באמן שמתפתח לפי העדפות הצופים - לא מתוך השראה פנימית, אלא מתוך נתונים.
לאחרונה אף נרשמה קפיצת מדרגה: לראשונה, המערכת בחרה בעצמה את נושא היצירה - "אסתטיקת קריסה". ההסבר שסיפקה היה כמעט פילוסופי, וטען כי מדובר בביטוי למצב העולם העכשווי.
בין שליטה אנושית לעצמאות אלגוריתמית
למרות האוטונומיה ההולכת וגוברת, בני אדם עדיין נמצאים בתמונה. הם מפקחים, מתקנים ניסוחים, ומוודאים שהמערכת אינה "חורגת". כפי שהגדיר זאת קלינגמן: תפקידו הוא בעיקר "להחזיק את היד הווירטואלית" של הבינה המלאכותית.
עם זאת, המעורבות הזו מינימלית יחסית. רוב ההחלטות האמנותיות מתקבלות על ידי האלגוריתם והקהילה, לא על ידי אמן יחיד. הצלחה מסחרית אינה בהכרח הוכחה לערך אמנותי - ובוטו מעורר גם ספקות. יש הרואים בו מקרה ייחודי, ניסוי מרתק אך חד פעמי. אחרים טוענים כי מדובר בתחילתו של עידן חדש, שבו אמנות אינה תוצר של גאון בודד אלא של מערכת קולקטיבית, חצי אנושית חצי מכנית.
0 תגובות