בעוד תלמידי בית הספר ז’וזפין בייקר שבדיז’ון משחקים מעל פני האדמה, הארכיאולוגים של המכון הלאומי הצרפתי למחקר ארכיאולוגי (INRAP) חושפים מתחת לרגליהם סצנה קפואה מהעבר הרחוק: שלד אנושי ישוב זקוף בבור עגול, גבו לקיר המזרחי ופניו מופנות מערבה. זהו אחד מחמישה קברים דומים נוספים שהתגלו במהלך מרץ – כולם מתקופת הגאלים, כשלוש מאות שנים לפני הספירה.
כל אחד מהקברים מציג את אותה תנוחה חריגה: גוף ישוב זקוף, ידיים מנוחות על הברכיים ורגליים כפופות לפנים. בסך הכול נמנו עד כה כעשרים קברים מסוג זה באזור מוגבל בדיז’ון - מספר חריג במיוחד, שכן ברחבי העולם ידועים רק כ-75 קברים גאליים ישובים מכלל התקופות.
החוקרים מעריכים כי הקברים מתוארכים למאות השלישית–השנייה לפני הספירה, בעיקר על סמך ממצא יחיד - צמיד אבן שחורה שנמצא על אחת הגופות. חלק מן השלדים נושאים סימני אלימות ברורים: פגיעות בגולגולת או חתכים שלא החלימו, עדות אולי להוצאה להורג או לטקס פולחני. עד כה לא ברור אם מדובר במנהג קבורה של נכבדים, בלוחמים, או אולי בקורבנות טקסיים. “אין לנו השערה מועדפת,” אמרה האנתרופולוגית אנה-מריה לאטרון לעיתון לה מונד. “נמשיך לבחון את הממצאים במעבדה בתקווה להבין את משמעותם.”
המרכזיות של דיז’ון מתחדדת לנוכח צבר הקברים המרוכז: לדברי החוקר רז’יס לבון מהמכון, “ניתן לומר בבירור שהתפתחה כאן עיירה גאלית מאורגנת ובעלת מעמד.” בימים הקרובים יישלחו דגימות עצם לניתוח גנטי ואיזוטופי, שיאפשר להבין מהיכן הגיעו הנקברים, מה אכלו ואף באיזו עונה נפטרו. עד אז, השלדים שנמצאו ישובים בדממה מתחת לבית הספר ממשיכים לשמור על סודם העתיק - כשהם משמשים תזכורת עד כמה דק הגבול בין ההווה התמים של מגרש המשחקים לסיפורי העבר הקבורים תחתיו.
0 תגובות