ארצות הברית בוערת, והפעם הלהבות מופנות לעבר סוכנות ההגירה והמכס (ICE). מותה של רני ניקול גוד, אזרחית לא חמושה שנורתה למוות על ידי סוכן ICE במיניאפוליס ב-7 בינואר 2026, הצית גל חסר תקדים של למעלה מ-1,000 הפגנות ברחבי המדינה.
בעוד שהנשיא טראמפ וסגנו ג'יי. די. ואנס מגבים את הסוכן היורה וטוענים כי הוא נהנה מ"חסינות מוחלטת", גורם חדש ומאיים נכנס למשוואה: מפלגת הפנתרים השחורים להגנה עצמית. חברי הקבוצה, שהופיעו ברחובות פילדלפיה כשהם נושאים נשק בסגנון צבאי, מעוררים דאגה כבדה בקרב אלו הרואים בפעילותם לא "הגנה", אלא ניסיון מכוון להבעיר את השטח.
יו"ר הקבוצה, פול בירדסונג, אינו מסתיר את כוונותיו המיליטנטיות. תחת המסווה של "ביטחון קהילתי", הוא קורא לאזרחים: "התחמשו באופן חוקי או שתמותו". בירדסונג אף הצהיר בגלוי כי בניגוד לתנועה המקורית משנות ה-60, הגלגול הנוכחי הוא "קצת יותר אגרסיבי", והוסיף משפט שממנו נושב ריח עז של אנרכיה: "המהפכה דורשת קנה של רובה".
הנוכחות החמושה של הפנתרים בהפגנות נגד ICE אינה נתפסת רק כמחאה, אלא כאיום ישיר על הסדר הציבורי. בירדסונג השמיע אזהרות בוטות כלפי סוכני הממשל, כשהוא משתמש בשפה של אלימות רחוב - מה שמחזק את החשד כי הקבוצה מחפשת עימות אלים ולא פתרון לצדק.
בעוד שהתובע המחוזי של פילדלפיה, לארי קרסנר, מנסה לפעול בכלים משפטיים נגד חריגות של סוכני ICE, הפנתרים השחורים נראים כמי שמעדיפים אנרכיה. גורמים בממשל טראמפ כבר הגדירו את רשתות המחאה הללו כ"מעוררי אלימות" ו"מסיתים בשכר", והופעתה של מיליציה חמושה בלב הערים רק מעצימה את התחושה שארה"ב עומדת בפני פיצוץ אלים.
למרות ניסיונות הקבוצה להציג פנים חיוביות דרך תוכניות חלוקת מזון, קשה להתעלם מהעובדה שהם מגייסים חברים חדשים על בסיס זעם וחימוש. בעיר שכבר סובלת ממתיחות שיא, הקריאה של הפנתרים השחורים לקהילות "להגן על עצמן" עם כלי נשק גדולים יותר מאלו של רשויות החוק, נראית פחות כמו הגנה עצמית ויותר כמו מרשם בטוח לכאוס ומרחץ דמים.
0 תגובות