עלי קיאלי, המוכר גם בשם מיהראג' אוראל, מפקד מיליציה פרו-אסדית לשעבר ואחד הסמלים הבולטים של זוועות מלחמת האזרחים בסוריה, נעצר במבצע חשאי משותף של המודיעין הסורי והטורקי. ההודעה הרשמית של סוכנות הידיעות הסורית (SANA) מיום חמישי האחרון טענה כי הוא נתפס בגבול בעת שניסה להימלט. אך מקורות ביטחוניים ותקשורתיים בלבנון חושפים תמונה שונה לחלוטין: הוא נחטף מביתו באזור אל-מנסורייה שליד ביירות, הוברח לסוריה ללא ידיעת הממשל הלבנוני – וביירות פתחה בחקירה רשמית בגין פגיעה בריבונותה.
"הקצב מבניאס" – מי הוא האיש שנחטף?
עלי קיאלי, בן 70, נולד בטורקיה בשם מיהראג' אוראל. הוא מחבל ואיש צבא ותיק שהיה מקורב מאוד למשפחת אסד. במהלך המלחמה הנהיג את המיליציה המסוכנת "ההתנגדות הסורית" (החזית העממית לשחרור סנג'ק אלכסנדרטה), שלחמה לצד צבאו של בשאר אל-אסד.
הכינוי האכזרי "הקצב מבניאס" נדבק אליו בשל אחריותו הישירה לטבח המזעזע בעיר החוף בניאס ובכפר אל-בידא במאי 2013. בטבח הזה הוצאו להורג ללא משפט למעלה מ-450 אזרחים, בהם עשרות נשים וילדים. בנוסף לפשעיו בסוריה, קיאלי היה מבוקש במשך שנים על ידי אנקרה בשל מעורבותו בפיגועי התופת הקטלניים בעיר רייחנלי בטורקיה באותה שנה – פיגועים שגבו עשרות קורבנות.
לאחר נפילת משטר אסד בדצמבר 2024 נמלטו בכירים רבים במשטר ובמיליציות מסוריה. קיאלי מצא מקלט בלבנון וחי שם עם משפחתו תחת פרופיל נמוך.
על פי הדיווחים מלבנון, גברים חמושים בעלי מבטא לבנוני פרצו לביתו, קשרו את אשתו ואת בנו, ולקחו אותו ליעד בלתי ידוע – ככל הנראה ישירות אל מעבר לגבול הסורי. רשויות החוק בלבנון פתחו בחקירה וזיהו לפחות חמישה מעורבים (ארבעה סורים ולבנוני אחד) שסייעו למבצע החטיפה החשאי. ההפרש בין גרסת SANA ("נעצר בגבול") לבין העדויות מלבנון מדגיש את אופיו החשאי – והפרובוקטיבי – של המבצע.
הדחיפות והנכונות הצינית לקלקל את היחסים הדיפלומטיים עם לבנון נובעות מהשינוי הגיאופוליטי הדרמטי בסוריה ומאינטרסים פנימיים וחיצוניים של הממשל הסורי החדש. עבור השלטונות החדשים בדמשק, העמדתם לדין של אדריכלי מעשי הטבח של עידן אסד היא צעד קריטי להפגנת צדק, ביסוס שלטון החוק והוכחה לעם הסורי כי פשעי מלחמה אינם מתיישנים.
המבצע התבצע בתיאום מלא עם המודיעין הטורקי (MIT). טורקיה סימנה את קיאלי כאויב מדינה מושבע מזה עשורים. שיתוף הפעולה נועד להדק את היחסים בין הממשל החדש בדמשק לבין אנקרה, והסגרתו או העמדתו לדין היא "מתנה" פוליטית יקרת ערך לטורקים.
המודיעין הסורי והטורקי חששו כי קיאלי, שחש שהטבעת מתהדקת סביבו, ינצל את המצב הביטחוני הרעוע בלבנון כדי להשיג דרכון מזויף ולברוח למדינה שלישית שממנה לא ניתן יהיה להסגירו. דמשק ידעה כי פנייה לערוצים דיפלומטיים רשמיים לבקשת הסגרה הייתה נתקלת בבירוקרטיה ממושכת ובאפשרות של התערבות מצד גורמים פרו-סוריים לשעבר או שאריות מיליציות. לכן הוחלט לבצע "קפיצה" חשאית מעל ראשו של הממשל בביירות, מתוך הנחה שלבנון חלשה מכדי להגיב מעבר למחאה דיפלומטית או חקירה פנימית.
מעצרו של "הקצב מבניאס" מסמן רגע סמלי בסוריה שלאחר אסד. מצד אחד – תקווה למשפחות הקורבנות שחיכו יותר מ-13 שנים ליום הדין. מצד שני – תזכורת חדה לכך שגם הצדק החדש מגיע לעיתים קרובות בכלים ישנים: חטיפות, תיאום מודיעיני חשאי ופגיעה בריבונות של מדינות שכנות.
בינתיים, קיאלי נמצא במעצר בסוריה. השאלה הגדולה היא האם יועמד לדין בדמשק, יוסגר לטורקיה – או שניהם. מה שברור הוא שהמסר שנשלח ברור: גם אחרי נפילת המשטר, גם אחרי שנים של מנוסה – יש מי שממשיכים לרדוף אחרי אלה ששפכו דם אזרחים.