שום מעולם לא נחשב לירק סימפתי מבחינה חברתית בקרב בני אדם – פגישה עסקית אחרי מנת פסטה עתירת שום היא פעמים רבות מתכון ידוע לכישלון. כעת, מסתבר שגם היתושים מסכימים עם הקביעה הזו באופן מוחלט. מחקר חדש ויוצא דופן שנערך באוניברסיטת ייל (Yale) ופורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Cell, חושף כי השום אינו סתם חומר דחייה קל, אלא פועל כמעין חומר מרחיק אגרסיבי שמכבה לחלוטין את הדחף של היתושים להתרבות ומונע מהם להטיל ביצים.
התגלית הזו הגיעה כמעט בטעות. צוות החוקרים, בראשותו של הביולוג ג'ון קרלסון לא תכנן לייצר חומר שמנוע התרבות אצל חרקים. במסגרת פרויקט רחב היקף, ביקשו המדענים לבחון כיצד חומרים טבעיים משפיעים על התנהגותם של מזיקים. הם ערכו "סריקה צמחית" (Phytoscreen) שכללה 43 סוגים שונים של פירות וירקות מעוכים (פירה), אשר הונחו בצלחות פטרי לצד חרקים, במטרה לראות אם אחד מהם יעודד את החרקים להתרבות.
התוצאה של מחית השום הייתה הפוכה לחלוטין מכל השאר: החרקים שהיו בקרבתה הפסיקו להתרבות באופן מוחלט, והנקבות סירבו להטיל ביצים.
זה לא הריח, זה הטעם
ההנחה הרווחת בקרב גננים וחובבי תרופות סבתא במשך עשורים הייתה שריחו העז והחריף של השום הוא זה שמבריח את המעופפים. כדי לבדוק זאת, החוקרת שימאא איברהים (Shimaa Ebrahim) הובילה ניסוי מתוחכם: היא בודדה את החרקים כך שחלקם יכלו רק להריח את השום מבלי לגעת בו, בעוד שאחרים יכלו גם להריח וגם לטעום אותו.
התוצאות היו חד-משמעיות: הריח לבדו לא הפריע לחרקים. השינוי הדרמטי חל רק כאשר הם באו במגע פיזי וטעמו את השום. החוקרים בודדו את המולקולות בשום וגילו כי האשם המרכזי הוא תרכובת אורגנית בשם "דיאליל דיסולפיד" (Diallyl disulfide) - חומר המצוי בשפע בשום ומשמש כיום באופן בטוח בתעשיית המזון כתוספת טעם ובתוספי תזונה לבני אדם.
כאשר נקבת היתוש טועמת את התרכובת הזו, מופעל אצלה קולטן טעם ייחודי הנקרא TrpA1. הפעלת הקולטן הזה גורמת להפעלה של נוירונים האחראים על תחושת מרירות, ומפעילה שרשרת תגובות גנטיות בגוף החרק. אחת התוצאות המפתיעות ביותר היא שינוי בביטוי של גנים הקשורים לתחושת שובע.
במילים פשוטות: השום גורם לנקבת היתוש להרגיש "מפוצצת" מאוכל, ברמה כזו שאין לה שום עניין, אנרגיה או חשק לעסוק במטלות מורכבות כמו התרבות והטלת ביצים. בעולם המדע כבר מיהרו לכנות את השום כ"אוזמפיק של היתושים" – חומר שמדכא את התיאבון הביולוגי שלהם להתרבות.
האפקט לא עובד על צרעות
הבשורה הגדולה של המחקר נוגעת ליעילות הנסתרת של השום נגד כמה מהמזיקים המסוכנים ביותר לאנושות. החוקרים מצאו כי האפקט חזק במיוחד נגד שני מינים של יתושי אדס (Aedes) – היתושים האחראיים להפצת מחלות קטלניות כמו קדחת צהובה, דנגי ווירוס הזיקה. כמו כן, השום הציג יעילות דומה נגד זבובי הטסה-טסה (המפיצים את מחלת השינה) וזבובי פירות.
עם זאת, התגלה יוצא מן הכלל משעשע: הניסוי לא השפיע בכלל על צרעות. הצרעות המשיכו בשלהן באין מפריע, דבר שהוביל את המדענים לגלות כי לצרעות, בניגוד ליתושים וזבובים, פשוט אין את קולטן ה-TrpA1, מה שהופך אותן לחסינות לחלוטין מפני "אפקט השום".
לקראת מהפכה ירוקה בהדברה?
כיום, רוב תכשירי ההדברה והגנה מפני יתושים מבוססים על חומרים כימיים סינתטיים (כמו DEET). למרות יעילותם, חומרים אלו מעוררים לעיתים קרובות חששות בריאותיים, עלולים להזיק לסביבה, והיתושים מפתחים אליהם עמידות עם השנים.
"שום הוא זול, נגיש ומגדלים אותו בכל העולם כבר אלפי שנים", הסביר פרופ' קרלסון בהתרגשות עם פרסום הממצאים. "עד היום ידענו שחרקים לא אוהבים שום, אבל עכשיו פיצחנו את ה'למה'. הגילוי הזה פותח דלת לאפשרויות רבות. כעת, כשאנו יודעים בדיוק איזה קולטן לחפש וכיצד לזהות בקלות תרכובות טבעיות שמשפיעות עליו, נוכל לפתח מוצרים טבעיים, בטוחים וידידותיים לסביבה שיעצרו את התרבות היתושים עוד לפני שהיא מתחילה".
בעוד שייקח עוד זמן עד שנראה על המדפים תרסיסי הדברה מסחריים המבוססים על המנגנון החדש, הגילוי הנוכחי משנה את חוקי המשחק: בפעם הבאה שאתם נלחמים ביתושים, אל תנסו רק להבריח אותם – אולי פשוט כדאי להרוס להם את התוכניות לדור ההמשך.
0 תגובות