נתוני מעקב ספינות וסחר חושפים כי איראן ממשיכה לייצא כ-1.5 עד 1.6 מיליון חביות נפט גולמי ביום. ומרוויחה מכך כ-140 מיליון דולר בכל יום. למרות מתקפות על תשתיות אסטרטגיות, כמו מרכז הייצוא באי ח’ארג, גורמים איראניים מדווחים כי פעילות שדות הנפט ופלטפורמות הטעינה נותרה יציבה ולא נפגעה באופן משמעותי.
מרבית הנפט האיראני מיועד לשוק הסיני, שממשיך לרכוש כמויות גדולות של נפט המועבר דרך "מכליות צל" ודרכי עקיפה מתוחכמות. המצר שדרכו עובר הנפט, מצר הורמוז, נחשב לחוליה קריטית בשרשרת האנרגיה העולמית, שכן עוברים בו כ-20% מאספקת הנפט הגלובלית.
מומחים בעולם סבורים כי ההחלטה בוושינגטון שלא לחסום את נתיבי ההובלה או לפגוע בתשתיות הנפט היא החלטה מודעת, שמטרתה למנוע קריסה חדה של ההיצע הגלובלי ולבלום עליית מחירים בשווקים.
עם זאת, גורמים פוליטיים מצביעים על רובד נוסף למדיניות זו: על פי הערכות, ייתכן כי ממשל טראמפ נמנע מצעדים דרסטיים כדי למנוע מתיחות ישירה עם סין. מכיוון שסין היא הנהנית העיקרית מהנפט האיראני, חסימתו עלולה להיתפס כמהלך עוין מול בייג'ינג, מה שמוביל את וושינגטון לבחור בגישה זהירה המאפשרת את המשך זרימת הנפט למרות משטר הסנקציות.
0 תגובות