לפי נתוני חברת TankerTrackers, איראן רשמה בשבועות האחרונים זינוק חד ביצוא הנפט הגולמי, שהגיע כמעט ל־2.3 מיליון חביות ביום – הרמה הגבוהה ביותר מאז הוטלו הסנקציות האמריקאיות המחמירות בשנת 2018. מדובר בעלייה של כ־7% לעומת חודש אוקטובר, אז נמדדו 2.15 מיליון חביות ביום.
הנתונים מעוררים סימני שאלה חמורים באשר ליכולת ארצות הברית והמערב לאכוף את מגבלות הסחר על משטר האייתוללות, שהפך את הנפט למקור המימון המרכזי שלו לפעילות אזורית, כולל חיזבאללה, החות'ים והמליציות בעיראק.
לפי הדיווחים, מעל 90% מהנפט האיראני מגיע כיום לסין, באמצעות מה שמכונה “צי הצללים” – צי ספינות ישנות, לרוב ללא מערכת AIS פעילה, המאפשר להסתיר את מקור המטען ויעדו. את העסקאות מממנים בנקים סיניים קטנים המשתמשים במטבע המקומי רנמינבי, מה שמקשה על מעקב מערבי.
בחודשים ינואר–פברואר עמד היצוא על כ־1.9 מיליון חביות ביום בלבד, כאשר מחירי הנפט הכבד האיראני נע סביב 77.4 דולר לחבית. כעת, העלייה ל־2.3 מיליון חביות ביום משקפת לא רק התאוששות טכנית – אלא התרסה כלפי וושינגטון, שטרם מצאה דרך יעילה לבלום את זרימת ההכנסות לטהרן.
הנתונים משתלבים עם מגמה רחבה יותר של התרופפות האכיפה הגלובלית, כשמדינות רבות בוחרות להעדיף שיקולים כלכליים על פני סנקציות. לפי נתוני CEIC, הממוצע ההיסטורי של ייצוא הנפט האיראני מאז 1980 עומד על 2.12 מיליון חביות ביום – כך שהרמות הנוכחיות חריגות במיוחד על רקע הלחץ המדיני.
במערב מזהירים כי הכסף מהנפט מממן ישירות את "ציר ההתנגדות" – מרצועת עזה ועד ביירות – ומאפשר לאיראן להעמיק את השפעתה האזורית גם בשעה שמצבה הכלכלי הפנימי נותר קשה.
נכון לעכשיו, איראן נהנית ממומנטום יוצא דופן – והעולם נדרש לשאלה האם יוכל לבלום את שטף הזהב השחור לפני שיתורגם לעוד עימותים בזירה המזרח־תיכונית.
0 תגובות