
ממשלת איטליה העבירה באופן רשמי את "צו בתי הספר", מהלך חקיקתי נרחב שנועד להסדיר מחדש את מערכת החינוך במדינה. הצו החדש כולל שתי תקנות מרכזיות: איסור על עטיית כיסויי פנים מלאים כדוגמת בורקה או ניקאב בבתי הספר, והצבת מכסה מקסימלית של 30% תלמידים זרים או שאינם דוברי איטלקית בכל כיתה.
ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני הציגה את ההחלטה כעניין עקרוני הנוגע לזכויות נשים. "בבית הספר הולכים בפנים גלויות, ובאיטליה אף אחד, בשם מסורת אמיתית או לכאורית, אינו יכול לקבוע שנערה צעירה צריכה להסתתר", הבהירה מלוני, והוסיפה: "שוויון בין גברים לנשים אינו נתון למשא ומתן".
האיסור על כיסוי פנים מצטרף למגמה הולכת וגוברת במספר מדינות באירופה, דוגמת צרפת ובלגיה, של הטלת מגבלות על לבוש דתי-מוסלמי מחמיר במוסדות ציבור. האיסור החדש באיטליה אינו גורף כלפי כלל סממני הלבוש הדתי - עטיית חיג'אב המכסה את השיער אך מותיר את הפנים גלויות תיוותר מותרת. התקנה מכוונת ספציפית נגד פריטי לבוש המסתירים את הפנים באופן מלא.
הסעיף השני בצו נחשב לתקדימי וראשון מסוגו ביבשת אירופה. לפי התקנה, מערכת החינוך תאכוף מכסה ברורה שלפיה שיעור התלמידים שאינם מחזיקים באזרחות איטלקית, או שאינם שולטים בשפה המקומית, לא יעלה על 30% בכל כיתה. בשלב הראשון, הכלל החדש יוחל על כיתות הכניסה של כל שלב חינוכי: כיתות א' ביסודי, כיתות ז' בחטיבת ביניים וכיתות י' בתיכון.
מלוני התייחסה לביקורת האפשרית והסבירה כי מטרת המהלך אינה הדרה, אלא הבטחת אינטגרציה אפקטיבית. לדבריה, כאשר ישנם מעט תלמידים זרים בכיתה, קל להם להשתלב בעזרת הצוות והחברים. "אם מדובר בילדים רבים, או אפילו ברוב הכיתה, זו כבר לא השתלבות, זו הפקרה", טענה מלוני, והדגישה את החשש מפני מצב שבו התלמידים המקומיים יחושו מיעוט בארצם: "אין שום מצב שבכיתה איטלקית, אלה שירגישו מודרים ושקופים יהיו דווקא הילדים האיטלקים משום שהפכו למיעוט".
הרקע להחלטה נעוץ בנתונים הדמוגרפיים ובחוקי האזרחות המקומיים. על פי נתוני מכון המחקר ISMU, הנשענים על נתוני משרד החינוך, כ-11.6% מכלל התלמידים באיטליה אינם אזרחים. הבעיה, לשיטת הממשלה, טמונה בריכוזים גדולים של מהגרים, היוצרים בחלק מהשכונות כיתות שבהן למעלה ממחצית התלמידים הם מרקע זר.
חשוב לציין כי חוקי ההגירה והאזרחות באיטליה נוקשים - ילד שנולד באיטליה להורים זרים אינו מקבל אזרחות איטלקית באופן אוטומטי, אלא רשאי לבקש אותה רק בהגיעו לגיל 18 ובכפוף לעמידה בתנאים. לפיכך, ההגדרה של "תלמיד זר" בצו החדש עשויה לכלול גם ילדים שנולדו, גדלו והתחנכו כל חייהם על אדמת איטליה.

המהלך מעורר הדים באירופה כולה, במיוחד לאור העובדה שמדינות נוספות שוקלות צעדים דומים. באוסטרליה, למשל, חברת הפרלמנט פולין הנסון עוררה סערה כשהופיעה בסנאט לבושה בבורקה במסגרת ניסיונה לקדם איסור על כיסוי הפנים המוסלמי. הנסון הורחקה מהסנאט לאחר שסירבה להסיר את הבורקה, והמהלך ספג ביקורת חריפה מצד סנאטורים מכלל המפלגות.
בעוד התומכים בצו החדש טוענים שהוא יבטיח יציבות חינוכית ואינטגרציה אפקטיבית, מתנגדים חוששים שהמהלך עלול להעמיק את הסטיגמה כלפי מהגרים ולהוביל לפגיעה נוספת בקהילות מוסלמיות. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא האיזון בין שמירה על זהות תרבותית מקומית לבין כיבוד זכויות מיעוטים דתיים.








0 תגובות