לאחר משא ומתן מפרך שנמשך כמעט עשור, ועדת המומחים של מחוז שיזואוקה אישרה רשמית את כל 28 הצעדים להגנת הסביבה שהגישה חברת הרכבות JR Central. בכך הוסר המחסום המרכזי האחרון שמנע את בניית הקטע הנותר במסדרון טוקיו-נגויה.
מדובר ברצועה של 8.9 ק"מ בלבד בשטח הררי, אך היא חסמה את הפרויקט כולו מאז 2017 בשל חששות לפגיעה בזרימת המים בנהר האוי (Oi) ובמגוון הביולוגי של האלפים היפניים.
סגן מושל המחוז, שו היראקי, הכריז כי "מכשול גדול מאוד הוסר", וההערכות הן כי הבנייה בשיזואוקה עשויה להתחיל עוד לפני סוף השנה הנוכחית. פריצת הדרך התאפשרה לאחר כניסתו לתפקיד של המושל החדש, יאסוטומו סוזוקי, שתמך בפרויקט בתנאי שכל הדרישות הסביבתיות ימולאו – רף שחברת הרכבות הצליחה לעבור כעת.
הפלא שמרחף על מגנטים
אבל מה הופך את הרכבת הזו למוקד של הערצה עולמית? מדובר ב-L0 Series, רכבת ה-SCMaglev (מגלב המוליך-על) שפותחה ביפן וקבעה את שיא המהירות העולמי המדהים של 603 קמ"ש.
בניגוד לכל רכבת אחרת שאתם מכירים, הרכבת הזו לא נוסעת על פסים, היא מרחפת באוויר. באמצעות טכנולוגיית מתלה אלקטרודינמי (EDS), מגנטים מוליכי-על המותקנים על הרכבת מגיבים לסלילי מתכת המובנים במסילה.
ברגע שהרכבת מגיעה למהירות של 150 קמ"ש, נוצר כוח מגנטי חזק מספיק כדי להרים את הרכבת 100 מ"מ מעל לקרקע. התוצאה היא נסיעה נטולת חיכוך לחלוטין עם הפסים, מה שמאפשר לה "לגלוש" באוויר במהירויות פנומנליות.
הנדסה בקצה גבול היכולת
האם פעם תהיתם למה לרכבת המהירה ביפן יש אף ארוך ומחודד?
כששינקנסן דוהרת ביותר מ-300 קמ״ש ונכנסת למנהרות הרבות ביפן, חזית קצרה הייתה דוחפת את האוויר בבת אחת ויוצרת רעש עז ביציאה מהמנהרה.
הפתרון היה עיצוב חכם: אף ארוך ומחודד שמאפשר לאוויר להידחס בהדרגה, מפחית רעש ומשפר את היעילות והיציבות.
ההשראה לעיצוב הגיעה מהטבע מהשלדג, ציפור שחודרת למים כמעט בלי התזה. לפעמים, החדשנות הגדולה ביותר מתחילה דווקא בהתבוננות פשוטה בטבע.
הפרויקט הזה הוא אתגר הנדסי בקנה מידה היסטורי. כדי לאפשר את המהירויות הללו ולמזער פגיעה מרעידות אדמה, 86% מהמסלול עוברים בתוך מנהרות. המבנה המורכב ביותר הוא מנהרת האלפים הדרומיים, שאורכה כ-25 ק"מ והיא מגיעה לעומק מקסימלי של 1,400 מטרים מתחת לפני השטח – פרויקט חסר תקדים מבחינה טכנולוגית ועלות.
למרות שעלות הפרויקט זינקה ל-11 טריליון ין (כ-69 מיליארד דולר) ותאריך הפתיחה נדחה לאמצע שנות ה-30, ה"שינקנסן צ'ואו", נותר הפרויקט שמצית את הדמיון.
הוא מייצג את החזון של יפן לחיבור שלושת המטרופולינים הגדולים שלה לאזור שירות אחד, ומציג לעולם את קצה היכולת האנושית בשימוש בחוקי הפיזיקה כדי לנצח את הזמן.
0 תגובות