טלטלה חסרת תקדים מתרחשת בימים אלו בלבנון: הממשל החדש בביירות, בראשות הנשיא ג'וזף עאון ורئיס הממשלה נואף סלאם, מוביל קו תקיף ונחוש נגד ארגון הטרור חיזבאללה. הממשלה דורשת באופן חד-משמעי את פירוק הנשק הלא-ממלכתי ואסרה כליל פעילות צבאית של הארגון, במטרה להחיל מונופול ביטחוני מלא של צבא לבנון.
המהלך מסמן שינוי דרמטי במדיניות הלבנונית ומחסל למעשה את מודל "המדינה בתוך מדינה" שאפיין את לבנון במשך עשרות שנים, כאשר חיזבאללה שלט בפועל במרחבים נרחבים ושמר על כוח צבאי עצמאי מחוץ לשליטת המדינה.
התגובה של חיזבאללה ופטרוניתו איראן הייתה מהירה וארסית: עאון וסלאם סומנו בפומבי כ"בוגדים" המשתפים פעולה עם כוחות זרים, והיחסים בין הממשל החדש לבין הארגון התדרדרו מ"שותפות לא נוחה" לעימות חזיתי ישיר. במסדרונות השלטון בטהראן רואים במהלך הלבנוני איום ישיר על האינטרסים האיראניים באזור.
החששות מפני פיצוץ פוליטי הפכו למוחשיים עם תפיסת מאות קילוגרמים של חומר נפץ פלסטי מסוג C-4 בדרך לרובע הדאחיה בביירות. במערב חוששים כי 'יחידה 121' – יחידת החיסולים החשאית של חיזבאללה, שהייתה אחראית לחיסולו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי ב-2005 – נערכת לפעולה דרמטית כדי למוטט את הממשל החדש.
אזהרות מודיעיניות אירופיות ואמריקניות הובילו להעלאת רמת האבטחה סביב עאון וסלאם למקסום חסר תקדים. סלאם עצמו הצהיר בתקיפות: "לא נהיה רכים... נרדוף אחרי כל המעורבים ונחשוף את התוכניות שלהם".
האיחוד האירופי וארצות הברית כבר שיגרו צוותי משימה ואזהרות חמורות לטהראן, במה שנראה כקרב קיומי על דמותה, ריבונותה ועתידה של לבנון. הקהילה הבינלאומית עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות, כאשר המתח במזרח התיכון עולה.
הממשל הלבנוני החדש מתמודד עם אתגר כפול: מצד אחד, הוא מנסה לבסס את ריבונות המדינה ולהחזיר את השליטה על כל השטח הלבנוני. מצד שני, הוא נאלץ להתמודד עם איומים ממשיים על חיי מנהיגיו ועל יציבות המשטר כולו.
העימות המתפתח בלבנון משקף מאבק רחב יותר על השפעה באזור, כאשר איראן מנסה לשמר את אחיזתה בלבנון דרך חיזבאללה, בעוד המערב תומך בממשל החדש בניסיון לצמצם את ההשפעה האיראנית. התוצאה של עימות זה עשויה לעצב מחדש את המפה הפוליטית והביטחונית של המזרח התיכון.