בעוד המצוד אחר גנבי הלובר נמשך, גורמי אכיפה ומומחים בעולם האמנות מודים כי גם אם המשטרה תצליח לשים ידה על החשודים, הסיכוי להשיב את השלל כמעט אפסי.
ניסיון העבר מלמד שברגע שתכשיטים נשדדים, דרכם חזרה למוזיאון כמעט אינה קיימת.
לדברי מומחים, רק מעגל מצומצם של עבריינים מיומנים יכול היה לבצע את השוד המתוחכם שהתרחש ביום ראשון האחרון בלב פריז, ושמותיהם כנראה כבר מוכרים לחוקרים.
ואולם, התכשיטים עצמם עלולים לעבור תהליך פירוק מיידי – אבני החן ינותקו מהמסגרות, הזהב יימס, והכול יימכר בשוק השחור עוד לפני שהמשטרה תתקרב אליהם.
"אם אני גונב ציור של ואן גוך, הוא יישאר ציור של ואן גוך, אי אפשר להיפטר ממנו בלי להותיר עקבות," הסביר החוקר הספרדי מרק בלסלס, "אבל תכשיטים אפשר להפוך לאבנים ולמתכות יקרות – וזה עולם אחר לגמרי."
הביזה בלובר, שבמסגרתה נעלמו תכשיטי הכתר הצרפתי, נחשבת לפגיעה לאומית. "אם אתה מצליח לשדוד את המוזיאון החשוב בעולם ולצאת עם תכשיטי הכתר, משהו במערכת הביטחון כשל," אמר החוקר ההולנדי ארתור בראנד, מהבולטים בעולם באיתור אמנות גנובה.
החקירה הופקדה בידי יחידת ה־BRB של משטרת פריז, המתמחה בשודים רגישים במיוחד. היחידה, המונה כמאה חוקרים, ניהלה בעבר את פרשת שוד טבעת האירוסין של ידוענית ואת חקירות חטיפי המיליונרים מתחום המטבעות הדיגיטליים.
לפי קצין היחידה לשעבר פסקל סזקודלרה, החוקרים כבר אוספים הקלטות מצלמות, רשומות טלפוניות וראיות מזירה, ומפעילים רשת מודיעים. "אני בטוח במאה אחוז שהם ייתפסו," אמר.
אך תפיסת הגנבים אינה מבטיחה דבר לגבי גורל האבנים. קורין שטרל, בכירה לשעבר במשרד הצרפתי למאבק בסחר באמנות גנובה, מעריכה שהשלל עלול להגיע לשווקים אפורים במרכזי היהלומים העולמיים, דוגמת אנטוורפן.
שם, לדבריה, יש גורמים "שאינם מקפידים לשאול מאין הגיעו הסחורות".
באפשרות אחרת, אבני היהלום ייחתכו מחדש והזהב יימס, כך שגם קונה תמים לא יוכל לדעת מה מקורם. המומחה כריסטופר מרינלו מארגון Art Recovery International, העוקב אחר אמנות גנובה ברחבי העולם, אומר שהזמן פועל נגד החוקרים.
"ברגע שהתכשיטים נחתכים או נמסים – זה נגמר. לא נראה אותם שוב לעולם," אמר. לדבריו, רק אחוז זעום של יצירות אמנות גנובות נמצא לבסוף, ובמקרה של תכשיטים האחוז אף נמוך יותר.
תיאוריות על לקוח מסתורי שהזמין את השוד מראש נדחות על הסף. "זה קיים רק בסרטים," אמר בראנד.
לדבריו, השודדים פועלים לרוב לפי הזדמנות ולא לפי הזמנה. בינתיים, המקרה מטלטל את עולם התרבות הצרפתי. הלובר התריע כבר בעבר על מחסור בהשקעה באמצעי ביטחון, ועתה מתברר כי גם מוזיאונים אחרים חשופים.
רק בחודשיים האחרונים דווח על ארבעה שודים דומים בצרפת, בהם גם פריצה למוזיאון להיסטוריה של הטבע בפריז, ממנה נגנבו שישה גושי זהב בשווי של כשני מיליון דולר. המומחים מסכימים שהפתרון היחיד הוא האטת זמן הבריחה. "אי אפשר להבטיח הגנה מוחלטת," הסביר בראנד, "אבל אם אתה מאריך את משך השוד – בחלונות עבים יותר, בדלתות נוספות – אתה קונה זמן. אחרי שש דקות המשטרה מגיעה, ואם השודדים מבינים שזה ייקח יותר מזה, הם יוותרו."
אך המציאות הכלכלית מקשה. מנהל הגלריה הלאומית של פינלנד, קימו לבה, ציין כי "כאשר התקציב מצטמצם מדי יום, קשה למצוא את הכסף להשקעות שימנעו את האסון הבא".
כך או כך, גם אם השוטרים יצליחו לאתר את האשמים, נראה שהתכשיטים עצמם כבר לא ישובו למוזיאון. בעולם הפשע, זהב נמס מהר יותר ממה שהמשטרה מספיקה לפתוח את תיק החקירה.
0 תגובות