תושבי העיר אולשקי שבמחוז חרסון, הנתונה תחת כיבוש רוסי, מתמודדים עם מצור מוחלט ומחסור חמור במזון ובמים. התושבים נאלצים לבשל עשבים שוטים כדי לשרוד, כאשר האזור מנותק מתשתיות חשמל, מים וגז.
"אין פה אוכל בעיר", תיארה תושבת העיר, חליה, את שגרת ההישרדות הקשה בשיחה עם BBC. "אני אוכלת פעם אחת ביום, ארוחת ערב בלבד. אני מכינה לחם פשוט, לפעמים אני יכולה לאכול אותו עם עגבנייה, או עם מעט דבש, ותה. זה הכל."
המשלוח האחרון של מוצרי מזון הגיע לעיר עוד בחודש מאי. מתוך אוכלוסייה של 24,000 בני אדם טרם הלחימה, נותרו בעיר כ-6,000 תושבים בלבד, בהם כ-200 ילדים הסובלים מתת-תזונה ומחסור במסגרות חינוך.
ניסיונות להביא אספקה או לצאת מגבול העיר מסתיימים באסון כבד. שני אזרחים, בעל ואישה, נהרגו במתקפת רחפן ב-20 בספטמבר בעת שנשאו שק מזון שהביאו מהעיירה השכנה רדנסק, לאחר שלא הספיקו לחזור לביתם לפני תחילת העוצר. "עוד שני אזרחים נהרגו אמש", סיפרה חליה בטרם נקטע הקשר עמה.
בעיר פועל בית חולים אחד בלבד במתכונת חלקית, המשמש בעיקר לביצוע קטיעות איברים דחופות. המתנדבת קסניה ארכיפובה, המנהלת רישום של קורבנות האזור, מסרה: "אני מרכיבה גיליון נתונים של כל אלה שמתו ברגע שאני מגלה על כך, עם שמותיהם ותאריכי הלידה שלהם – יש לי כעת כ-1,200 אנשים. לפעמים אין לי זמן לעדכן אותו, מכיוון שהרשימה מתארכת באדם אחד או שניים מדי יום."
תושבת נוספת, טטיאנה, שאיבדה את שני הוריה באירוע ירי בביתם, ציינה כי שלטונות הכיבוש אוסרים על קבורת נרצחים. "הם נורו בתוך ביתם. חיילים רוסים באו לשם ורצו לקחת אותו", סיפרה. "לא מרשים לנו לקבור את המתים אם הם נהרגו על ידי רחפן, דרכו על מוקש או נהרגו בכל דרך אחרת."
ארכיפובה ציינה כי בשל הנחיות הכיבוש, גופות מותרות להתגולל ברחובות, נערמות בחדרי מתים ללא חשמל או נאכלות על ידי כלבים משוטטים. אסתר וראתריובה, מנהלת בארגון הסיוע הומניטרי, הסבירה: "זהו כלי של לחץ פסיכולוגי. אם תנסה לקבור גופה, אתה תהיה הבא בתור."
שר החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביה, קרא בעצרת הכללית של האו"ם להפעיל לחץ בינלאומי על רוסיה כדי לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי. מנגד, בקרמלין הודו כי הטיפול באזור מצוי במצב קריטי, אך האשימו את הממשל בקייב במצב.
0 תגובות