ישראלית בעלת אזרחות כפולה נשלחה למאסר בפועל ברוסיה, בעקבות תרומה זעומה של עשרות שקלים בלבד לארגון אופוזיציה, עוד בטרם הוכרז כמחוץ לחוק. סופיה רוזנפלד, מדענית בכירה בת 50 המתגוררת במוסקבה, נידונה בבית המשפט המחוזי גאגרינסקי לשלוש שנות מאסר וחצי בגין עבירה של מימון "ארגון קיצוני".
אביה, בוריס רוזנפלד, שוחח עם כלי תקשורת בישראל וגולל בדאגה עמוקה את השתלשלות האירועים הקפקאית שהובילה למעצרה של בתו ולתנאי החזקתה הקשים מאחורי סורג ובריח.
רוזנפלד, שעלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1990 כשהייתה בת 14, חזרה כעבור שנה וחצי לרוסיה כדי להשלים את לימודיה, שם בנתה קריירה אקדמית מצליחה כחוקרת בכירה באקדמיה הרוסית למדעים. על אף חייה במוסקבה, היא שררה זיקה עמוקה לישראל, שמרה על אזרחותה והקפידה לבקר בארץ מדי שנה. אביה שיתף בראיון ל-N12 כי "היא ביקרה בארץ כל שנה, ייצגה את ישראל בתחרויות בין-לאומיות בגיל צעיר והמשפחה שלה כולה פה".
שורשי הפרשה בקיץ 2021, אז הגדירה סופיה הוראת קבע בסכום סמלי של כ-80 שקלים (כ-12 עד 14 דולרים, שהם כ-2,000 רובל בשני תשלומים) לטובת הקרן נגד השחיתות של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני. בעת מתן התרומה, הארגון פעל כחוק לחלוטין. אלא שבזמן ששהתה במשלחת מחקר בארקטיקה, הכריז השלטון הרוסי על הארגון כ"קיצוני" והוציא אותו מחוץ לחוק. מנותקת מקשר באותה עת, היא לא יכלה לדעת על השינוי המשפטי, ומיד כששבה למוסקבה בתחילת ספטמבר ביטלה את הוראת הקבע. עם זאת, שני תשלומים כבר הספיקו לעבור.
במשך ארבע שנים שרר שקט, וסופיה המשיכה בשגרת חייה. התפנית התרחשה בסוף נובמבר 2025, יומיים בלבד לאחר ששבה מביקור משפחתי בישראל, כאשר כוחות הביטחון הרוסיים פשטו על ביתה והגישו נגדה כתב אישום. למרות ההליכים היא נותרה חופשית תחת איסור יציאה ממוסקבה, והעריכה כי התיק יסתכם בעונש קל. בשיחה עם N12 סיפר אביה: "אנחנו מאוד מודאגים. היא חשבה שזה ייגמר בקנס או בעבודות שירות – לא ציפינו לעונש מאסר של כמה שנים בגלל תרומה של סכום שמסתכם בפחות מ-80 שקלים".
ההפתעה הקשה הגיעה ביום רביעי, 7 באוקטובר, כאשר בית המשפט גזר עליה עונש מאסר בפועל, והיא נלקחה ישירות מאולם הדיונים אל בית הכלא. אביה התייחס בראיון ל-Ynet לתזמון המטריד ואמר כי "גזר הדין ניתן ב-7 באוקטובר, וזה גזר דין סמלי. התהליך הזה הוא בדיוק קפקא". בראיון ל-Ynet הוסיף והביע תסכול מחוסר היכולת ליצור עמה קשר: "אין אפשרות לשוחח איתה. התכתבות אפשרית רק במכתבים דרך שירות בתי הסוהר הרוסי. כתבתי מכתב קצר, אבל בגלל הצנזורה אי אפשר להעביר בו שום מסר משמעותי". בשיחה עם N12 הוסיף: "אנחנו בלחץ מטורף, אין אפילו ביקורים של משפחה כי עוד לא היה ערעור. התקווה האחרונה שלנו תלויה בערעור, יש בנו תקווה – אבל היא חלשה מאוד".
בני המשפחה אינם ממהרים לקבוע כי המניע הוא אנטישמי, אך בוריס רוזנפלד ציין ב-Ynet כי לא ניתן לשלול היבטים פוליטיים או ניסיונות של רוסיה לייצר קלפי מיקוח: "אני לא יודע אם יש בגזר הדין הזה אנטישמיות ואנטי-ישראליות. ייתכן שרוסיה מבקשת לעצור ישראלים כדי לנהל משא ומתן על עסקה. זה בלאק בוקס שם". ממשרד החוץ נמסר בתגובה לשני כלי התקשורת כי המשרד "נמצא בקשר עם בני המשפחה ופועל מול הרשויות ברוסיה לטובת הענקת שירות קונסולרי".
מקרה זה אינו עומד בפני עצמו, אלא משתלב במגמה נרחבת של רדיפה פוליטית ברוסיה. לפי נתוני גופי המעקב Mediazona ו-The Insider, נשפטו בשנים האחרונות כ-220 בני אדם בעוון תרומות לקרן של נבלני, וניתנו כ-24 עונשי מאסר בפועל. תיקה של סופיה רוזנפלד הוא המקרה השלישי בלבד שבו אישה נשלחת למאסר בפועל ברוסיה על תרומה לארגונו של נבלני, והמקרה השני בלבד שבו אזרח ישראלי נידון למאסר בפועל ברוסיה בתיק פוליטי שלא בהיעדרו.