סאלח אל ערורי שחוסל הערב (שלישי), היה עד יום מותו מספר 2 בלשכה המדינית של חמאס כסגנו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה.
סאלח ערורי בן 57 במותו, נולד ברמאללה בשנת 1966. בצעירותו למד באוניברסיטת חברון, שם עסק בחוקי השריעה האסלאמית. ערורי הצעיר היה חבר בתא החמאס של האוניברסיטה אליה נכנס בשנת 1985.
במהלך שנות לימודיו באוניברסיטה הוא חבר לגורמי טרור והחל בפעילותו דרך פעיל חמאס שהפקיד בידיו מימון לצורך בניית תשתית טרור ביהודה ושומרון.
בשנת 1990 נעצר ערורי על ידי ישראל ונשלח לכלא למאסר של שישה חודשים, שוחרר ונעצר שוב זמן קצר לאחר מכן. הוא בילה במאסר הישראלי 15 שנה בתקופה זו, לאחר שהתברר תפקידו בהנהגת הטרור של חמאס ביהודה ושומרון והורשע כדין.
בשנת 2007 הוא נעצר שוב עד לשנת 2010, אז שוחרר לפי דיווחים בגלל טעויות או בעיות מנהלתיות בהליכים שהתקיימו כנגדו. לפי דיווחים אחרים השחרור שלו היה קשור לעסקת שליט בדרך זו או אחרת שיצאה לפועל רק בשנת 2011.
בשלב מסוים עבר ערורי לעיר דמשק שבסוריה, שם שימש לצידו של חאלד משעל כראש הזרוע המדינית של חמאס, עד שבשלב מסוים עבר ערורי לטורקיה בה פתח את לשכתו בתפקיד חבר הזרוע המדינית של ארגון הטרור.
לאחר שיחות שהתקיימו בין ישראל לטורקיה, עבר ערורי ללבנון שם ביסס את מעמדו בארגון הטרור חמאס עד שהגיע לתפקיד סגנו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס.
בתפקידו שמוגדר כ"מדיני", עסק ערורי רבות בהבערת הגדה המערבית ובהפעלת הטרור של חמאס בגדה. בעברו הוא גם נמנה על מייסדיו של גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, והוא המשיך בפעילות הטרור בכל תחנה שאליה הגיע, הן בטורקיה והן בלבנון. בשנת 2017 מונה אל ערורי לתפקיד סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, בתפקיד זה שימש עד יום חיסולו.
לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ב-2014 הודה ערורי כי חמאס הוא זה שעמד מאחורי הפיגוע. סאלח אל ערורי היה מבוקש גם על ידי ארה"ב והונח על ראשו פרס של חמישה מיליון דולרים. בשנת 2018 אפשרה ישראל לערורי לבקר בעזה מבלי לחסל אותו ולאחרונה דווח כי הוא חזר לרשימת החיסול של המוסד.
יחד עם ערורי חוסלו גם מספר בכירי הלשכה המדינית של חמאס. המחבלים חוסלו במתקפה שמיוחסת לישראל ובוצעה באמצעות כטב"מ. ישראל טרם אישרה את מעורבותה באירוע שהתרחש בדאח'יה, מעוז הטרור של חיזבאללה בבירות, לבנון.