קבוצה של חוקרים בסין פרסמה סימולציות שמעלות לשולחן את האפשרות כי מטוסי החמקן — אשר עד כה נהנו מיתרון משמעותי נגד גילוי — עלולים להיות ניתנים לזיהוי ממסלול סביב כדור הארץ. המחקר, שפורסם בכתב-עת מקצועי interestingengineering, מציג כיצד מערך לווייני מכ"ם בתצורה ביסטטית (לווין משדר + לווין מקלט) יכול להקטין רעשי רקע המוחזרים מפני הקרקע והים, ולחשוף אותות מכ"ם חלשים המיוחסים לכלי טיס חמקניים.
התצורה הביסטטית מסירה את מגבלות השיטה הקלאסית: בעוד מערכת יחידה המשדרת ומקבלת מתקשה להפיק אות ברור מול ההחזרים החזקים מהמשטחים, הפרדת משדר ומקלט לשני לוויים שונים מפחיתה הפרעות ומגבירה את יחס אות לרעש, כך שמטרות עם חתך מכ"ם נמוך עשויות להפוך לזמינות לזיהוי.
המחקר מסתמך, בין היתר, על ניסויי סימולציה עם פרמטרים המחקים מערכות שידור קיימות: תדר הלוך בתדר L-band, הספק שידור שנע בכמה קילווואטים, ומטרה עם חתך מכ"ם תיאורטי שנחשב ריאלי עבור מטוסי הדור החדש. לפי החוקרים, בתנאים אלה המערכת הביסטטית הצליחה לשפר בצורה משמעותית את אפשרות הגילוי ולהבחין בשינויי אות כתוצאה מתנועת המטרה.
בעבר כבר הוצגו עדויות לכך שסין הצליחה לעקוב אחרי מטוסים חמקניים באמצעות מערכים לוויניים אופטיים-מסחריים, אך מגבלות אופטיקה — תלות באור יום ותנאי מזג אוויר — הגבילו את השימוש המבצעי. לווייני מכ"ם מספקים מענה: הם פועלים 24/7 בכל תנאי מזג אוויר. המודל הסיני שהוצג נשען על מערכת שכבר בשיגור, שהדגימה יכולות ביסטטיות, וממנה נבנו הסימולציות שפורסמו החודש.
משמעות אסטרטגית ותגובות אפשריות
אם טכנולוגיה כזו תאומת בניסויים אמיתיים ותוכח בשטח, השלב הבא יהיה בחינת ההשפעה על שיטות ההגנה האווירית והמבצעיות של מדינות המחזיקות מטוסי חמקן. יתרון ההסתרה של מטוסי חמקן מבוסס על חתך מכ"ם נמוך ושילוב אמצעים להפחתת גילוי; גילוי מכלל החלל עלול להפוך משימות חמקניות לפגיעות יותר ולהכתיב התאמות טקטיות ותכנוניות.
בכתבה שפורסמה באתר interestingengineering, מומחים מעריכים כי תגובות אפשריות יכללו: פיתוח אמצעי אנטי-לוויין והפרעה לרשתות לוויניים ביסטטיות; שיפור מערכי ההיענות האלקטרונית (ECM) והפצה של טקטיקות תמרון שמקטינות את חשיפת החתך; והאצה בפיתוח טכנולוגיות נוספות להקטנת חתך המטרה מזוויות שונות. מנגד, מערכים לוויניים שיתפתחו יוכלו לאפשר מעקב רציף וזיהוי נרחב של כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט ועוד — ושדרוג משמעותי ב"מודעות מצבית בחלל".
אתגרי החומרה והיישום
כאמור, המחקר מבוסס על סימולציות ולא על ניסוי מבצעי מלא — שלב קריטי שיבדוק עמידות מול הפרעות, עלויות פריסה, דרישות תקשורת ורגולציה בינלאומית לגבי שימוש בחלל לצרכי גילוי צבאיים. בנוסף, פיתוח מערכים ביסטטיים בקנה מידה רחב מעמיד אתגרים טכניים: סנכרון זמן מדויק בין לוויים, ניהול רוחב פס לשידור וקבלת אותות, עמידות לסכנות סייבר וטכניות, וכן עלות שיגור ותחזוקה של הצי המרחבי.
מסקנה
המחקר הסיני מציב שאלה טכנולוגית־אסטרטגית חשובה: האם עידן ה"חמקן הבלתי נראה" עומד בפני קריסת יתרון? התשובה תלויה בבחינת היתכנות הניסוי בשטח, ביכולת המתחרים לפתח אמצעי בלימה ובמהירות שבה יותאמו שיטות לחימה והגנה. גם אם אין כאן חד־משמעיות מידית — מדובר בהתפתחות שכדאי לעקוב אחריה מקרוב, מאחר שהיא עלולה להשפיע על תכנון כוחות האוויר, מדיניות החלל והפרדיגמות של ההרתעה האווירית בשנים הבאות.
0 תגובות