

27 נפשות רוסיות. זה הערך של קילומטר מרובע משטח אוקראינה בעיני רוסיה, וזה גם המחיר שהיא משלמת בממוצע על הכיבוש הבלתי חוקי שלה שהחל בפברואר 2022.
שלוש שנים אחרי תחילת המלחמה, המצב בחזית נותר בעינו, עם התקדמות רוסית איטית עליה משלמת מוסקבה מחיר דמים כבד.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בכתבת BBC הובא תחקיר עיתונאי מעמיק שהציג את המחיר הכבד ששילמה רוסיה בחיי אדם על הפלישה באוקראינה, ובפרט את הנתונים מהשנה הקטלנית ביותר בשדה הקרב - השנה השלישית למלחמה - 2024.
ב־20 בפברואר 2024, התייצבו עשרות חיילים רוסים על מגרש אימונים סמוך לעיר וולנובאחה שבדונצק הכבושה. הם לא נערכו לקרב – אלא לטקס חלוקת מדליות. אלא שאז, מתוך שקט מתוח, נחתו ארבע רקטות HIMARS אוקראיניות ארוכות־טווח, ופגעו ישירות במתחם. 65 חיילים נהרגו במקום, בהם מפקדם קולונל מוסאייב. אחרים נפצעו באורח קשה. לא היה שום אזכור לכך בדיווחים הרשמיים של משרד ההגנה הרוסי. הנשיא פוטין, שקיבל באותו ערב דיווחים מהשר דאז סרגיי שויגו, שמע רק על "הצלחות בחזית".
אותה מתקפה סימלה לא רק את היום הקטלני ביותר לצבא רוסיה בשנת 2024 – אלא גם את מהות האסטרטגיה הרוסית החדשה: לכתוש עוד קילומטר מהחזית, במחיר עוד 27 גופות. כי ככה מנצחים, לכאורה, במלחמת התשה.


בעוד ארה"ב עושה כל שביכולתה - לכאורה, כדי להביא לסיום המלחמה באוקראינה, בשטח נראה שהמצב נמשך כשהיה.
הצעת הפסקת אש של הנשיא פוטין לשלושה ימים נדחתה על ידי אוקראינה, והעולם ממתין לראות אם קייב תנסה להפציץ את הכיכר האדומה בעיצומו של טקס ממלכתי בנוכחות נשיא סין שי ג'ינפינג.
לפני שנצלול למספרים והנתונים, חשוב אולי לזכור כי מאחורי המספרים היבשים מסתתרות דמויות אנושיות. ה-BBC סקר כמה מהן.
אלדר באיירוב, בן 22 מבוריאטיה, למד להיות טכנאי מזון, אך מצא את עצמו בחזית. אוחונג'ון רוסטאמוב, רתך בן 31 מצ'יטה, גויס במהלך הגיוס החלקי בסוף 2022. איגור בביץ', בן 32, עבד קודם לכן עם ילדים הסובלים משיתוק מוחין. כולם נהרגו באותו רגע בטקס הקטלני – והפכו לעוד נתון במצבת ההרוגים של מוסקבה.


לפי נתוני BBC ברוסיה, ארגון מדיהזונה ומתנדבים, לפחות 45,287 חיילים רוסים נהרגו במהלך 2024 – כמעט פי שלושה מהשנה הראשונה למלחמה.
שמותיהם של 106,745 נהרגים רוסיים זוהו עד כה מתחילת המלחמה, אך מומחים צבאיים מעריכים כי זהו רק חלק מהסיפור. לפי הערכות, מדובר בכ־164,000 עד 237,000 הרוגים – רובם צעירים מהשוליים החברתיים. שלא לדבר על מאות אלפי הפצועים שחלק לא מבוטל מהם יישארו נכים לכל חייהם.
השנה החולפת הייתה יוצאת דופן. בניגוד לשנים הראשונות שבהן הלחימה נעה בגלים – תקופות של התקפות קשות לצד רגיעה יחסית – שנת 2024 התאפיינה במגמת עלייה עקבית במספר ההרוגים. כל חודש הביא עמו שיאים חדשים של אובדן.
בין אוגוסט לנובמבר 2024, נרשם הדפוס האכזרי ביותר: התקדמות איטית אך עקבית בשטחי מזרח אוקראינה, במחיר בלתי נתפס. לפי המכון האמריקני לחקר המלחמה (ISW), בתקופה הזו כבשה רוסיה 2,356 קמ"ר – אך שילמה על כך ב־11,678 הרוגים, לפחות. זה לא כולל את הפצועים הרבים או את הגופות שטרם נאספו מהשדה.


אחת הזירות הקשות הייתה הקרב על אבדייבקה. גם כשאוקראינה התקשתה להתנגד ולשמור על הקווים, לא נרשמה התרסקות בחזית – רק עוד ועוד דם רוסי שנשפך.
המספרים מקבלים ממד נוסף כשבוחנים את יחס האבדות לשטח שנכבש: 27 חיילים הרוגים לכל קילומטר מרובע. זו איננה הגזמה, אלא תוצאה של חשבון פשוט: 112,000 הרוגים (הערכת האמת) מול 4,168 קמ"ר.
בסך הכל, לפי הערכות לא רשמיות, יותר ממיליון חיילים משני הצדדים יחד איבדו את יכולתם ללחום בשדה הקרב, בגלל מוות או פציעה.
אז איך בכל זאת מצליחה מוסקבה לגייס עוד ועוד לוחמים?
לפי ההערכות, מאז אמצע 2024 עלה קצב הגיוס – והצליח אפילו לעלות על קצב האבדות. התמריץ: משכורות קרב הגבוהות פי 5 עד 7 מהשכר הממוצע באזורים עניים, ותשלומים חד־פעמיים החורגים מכל פרופורציה. ברפובליקה של בשקורטוסטן, למשל, מענק החתימה עומד על פי 34 מהשכר המקומי. כלומר, חייל חדש מקבל ביום אחד שכר של שלוש שנים.
הגיוס הזה כולל גם את אלו שחתמו כדי להימנע ממאסר – תופעה שאושרה בחוק הרוסי ב־2024. רבים מהם, ללא הכשרה צבאית בסיסית, הושלכו לחזית תוך 10–14 ימים מהחתימה. התוצאה ברורה: עלייה חדה במספר ההרוגים מקרב מתנדבים – קבוצה המהווה כיום למרבה הזוועה כרבע מההרוגים המזוהים.
בשקורטוסטן מובילה גם במספרי ההרוגים: לפחות 4,836 איש נהרגו, 38% מהם ללא כל רקע צבאי. רובם באו מהפריפריה הרוסית – מקומות בהם עתיד צבאי, גם מסוכן, עדיף על חיים חסרי תקווה.


אבל יש עוד גורם שמכביד על מניין ההרוגים האמיתי: אלפי גופות שעדיין מוטלות בשדה הקרב. הסיכון שבהבאתן חזרה גדול, והמשפחות נותרות ללא תשובה – וללא קבר.
כשמוסיפים גם את לוחמי דונצק ולוהנסק – המיליציות הפרו־רוסיות שאינן כלולות בסטטיסטיקה הרשמית – מגיעים לאומדן של 185,000 עד 260,700 הרוגים. מספרים שיכלו לאכלס עיר שלמה. אולי שתיים.
מנגד, הצבא הרוסי ממשיך לדווח לציבור על ניצחונות, טקסים, "התקדמות" בקו החזית. על ההרוגים, הפצועים, החיילים שהפכו לשמות על מצבות – שותקים. גם כלי התקשורת הממלכתיים. גם הנשיא.
בעבור רבים מהמשפחות – זו מציאות של לוויה רודפת לוויה. כפי שסיפרה קרובת משפחה של רוסטאמוב: "בדצמבר 2022 נהרג בעלי. ב־10 בפברואר 2024 הסנדק שלי. וב־20 בפברואר, אחי למחצה. זה עובר מהלוויה האחת ישר לבאה אחריה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
זהו אולי הסמל האמיתי של המלחמה הזו – לא גבול שנדחף מערבה, אלא שורת קברים שנמתחת - מזרחה.
0 תגובות