במהלך 48 השעות הראשונות למתקפה, ישראל השיגה עליונות אווירית מעל מערב איראן – לרבות שמי טהרן. מטוסי הקרב שלה החלו להשליך פצצות מתוך המרחב האווירי האיראני עצמו, במקום להסתמך על טילים יקרים ארוכי-טווח. הישג כזה – שבו חילות אוויר בעולם כולו מתבוננים כעת בדריכות – לא הצליחה רוסיה להשיג גם לאחר שלוש וחצי שנות לחימה באוקראינה.
בכתבה ב'וול סטריט ג'ורנל' נפעמים הבוקר מההישג הישראלי בס"ד, בהשגת בשליטה אווירית באיראן תוך ימים ספורים.
בג'ורנל מתארים כי המבצע האווירי הישראלי הצליח לנטרל עשרות סוללות נ"מ במערב איראן ולחסל את ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה, יחד עם סגנו. לצד זה, ישראל החלה להפעיל את כל מנעד הנשק שלה: לאחר השלב הראשון שבו פעלו מטוסי F-35 החמקניים עם שדרוגים ישראליים, הצטרפו גם מטוסי F-15 ו-F-16 הוותיקים, והחלו להטיל פצצות מונחות קצרות-טווח מסוג JDAM ו-Spice – נשק זול וזמין בהרבה מטילים, אך אפקטיבי לא פחות.
הרמטכ"ל תיאר כך את פעולת חיל האוויר: "ב-24 השעות האחרונות פתחנו ציר אווירי לטהרן וניהלנו קרב פריצה מהאוויר. טייסינו פועלים באומץ, מאות קילומטרים מישראל, ותוקפים מאות מטרות בדיוק מרבי".
טראמפ: "איראן רוצה לדבר, היה להם 60 יום לעשות זאת"
בהשוואה למלחמה באוקראינה, העימות באיראן שונה מהותית – בעיקר בשל היעדר מרכיב קרקעי מסורתי. ובכל זאת, בשתי הזירות, המסר האסטרטגי ברור: מי שמחזיק בעליונות אווירית, מחזיק בידו את המפתח לניצחון.
"ללא עליונות אווירית, מתקבעת מלחמה לעימות שחיקה סטטי", הסביר לוטננט גנרל בדימוס דיוויד דפטולה, שהיה מפקד המבצעים האוויריים של כוחות הקואליציה באפגניסטן וכיום עומד בראש מכון מיטשל ללימודי אוויר וחלל. לדבריו, "באוקראינה, אף צד לא הצליח להכריע באוויר – והתוצאה היא קיפאון. באיראן, ישראל פועלת בחופשיות גמורה במרחבים שבהם השיגה עליונות".
גם מרטין סמפסון, מרשל אוויר בריטי בדימוס שפיקד על התקיפות נגד דאעש, התרשם: "ישראל מסוגלת כעת לפרוס את כלל אמצעיה ההתקפיים באופן אפקטיבי ובכמויות גדולות – לאיראן אין כלל יכולת דומה".
הצלחתה של ישראל, טוענים פרשנים, נובעת לא רק מהתאמה מבצעית חכמה אלא גם מהכישלונות של רוסיה, מהם ישראל למדה היטב. מייקל קופמן, מומחה לצבאות רוסיה ואוקראינה בקרן קרנגי, מציין: "הפער בין איכות חיל האוויר הישראלי לבין זה הרוסי עצום – ואיראן, בניגוד לאוקראינה, לא הצליחה לארגן הגנה אווירית רצינית או למנוע הפתעה".
בניגוד לאוקראינה, שהצליחה עם פרוץ הפלישה לפזר את סוללות הנ"מ שלה ולשמור עליהן בתנועה, איראן הופתעה – גם בגלל תחבולה: ישראל שידרה איום פתיחה מותנה בשיחות ארה"ב-איראן שהיו אמורות להתקיים ב-15 ביוני, אך בפועל פתחה במלחמה יומיים קודם.
כפי שדווח בשבוע שעבר, בראשית המבצע, חדרו כוחות מיוחדים ישראליים לאיראן וחיבלו בתשתיות נ"מ מרכזיות באמצעות רחפנים. מדובר בטקטיקה שמזכירה מאוד את פעולתה של אוקראינה כאשר השמידה מפציצים אסטרטגיים רוסיים. במקביל, הצליחה ישראל לחסל את שדרת הפיקוד הצבאית האיראנית – הודות לעליונות מודיעינית וחדירה רבת-שנים לתוך המשטר.
"אפשר לומר בפשטות: מה שישראל הצליחה לעשות באיראן, זו הפנטזיה של רוסיה באוקראינה – לחדור פנימה, לבצע חיסולים ולערער את המשטר", אמר מיכאל הורוביץ, פרשן גיאופוליטי ישראלי. "אבל אוקראינה הייתה חסונה מדי בשביל זה, בעוד שבאיראן, המשטר כה לא פופולרי שקל למצוא מי שישתף פעולה עם ישראל".
אחד ההסברים העמוקים לאי-ההצלחה האיראנית נעוץ במבנה האסטרטגי של טהרן לאורך שנים. במקום להשקיע בהגנה אווירית איתנה, בחרה איראן להסתמך על כוח ההרתעה של טילי הקרקע-קרקע שלה ושל שלוחותיה – ובראשן חיזבאללה.
אלא שחיזבאללה ספג מכה קשה בשנה שעברה, ועם קריסת משטר אסד איבד גם את הציר היבשתי שחיבר אותו לאיראן. ישראל, מצדה, מחצה את מערך ההגנה הסורי ופתחה לעצמה נתיב אווירי חופשי כמעט לחלוטין אל תוך איראן.
תוך כדי מתקפה מוצלחת, איראן ממשיכה לשגר מטחים של טילים בליסטיים לעבר ערים ישראליות – ואלה גורמים אבדות כבדות לאוכלוסייה האזרחית. אולם גם כאן, היתרון הולך ונוטה לישראל.
"מדובר במלחמה של מספרים – וישראל מנצחת, כי היא יכולה לתקוף את המשגרים עצמם", הסביר גנרל אמריקני בדימוס טימותי ריי, לשעבר מפקד פיקוד התקיפה הגלובלית של חיל האוויר האמריקני. "הדרך היעילה ביותר לעצור טיל היא כשעודו במכל, על הקרקע. וזה בדיוק מה שישראל עושה כעת – ממנפת את יתרונה בזהירות אך בהתמדה".
בתמונה רחבה יותר, נראה כי התרבות הארגונית, ההכשרה המתוחכמת והשילוב המוצלח של המודיעין, הסייבר והכוחות המיוחדים – כל אלה מבדילים את ישראל לא רק מאיראן אלא גם מרוסיה. מרשל האוויר הבריטי לשעבר אדוארד סטרינגר סיכם זאת כך: "לרוסים יש רק טייסים – שמפעילים כלי נשק מהאוויר. לישראלים יש מערכת שלמה, שחושבת, לומדת ומבצעת ברמות הגבוהות ביותר".
0 תגובות