איימן דין הוא אזרח סעודי שהיה חבר בארגון הטרור אל-קאעידה, עבר לרגל במשך שנים עבור שירות הביון הבריטי MI6, וכיום הוא מרצה מוכר לענייני ביטחון וטרור אסלאמי. בפוסט ארוך וטעון שפרסם ב-X, הוא מטיח סדרת האשמות נוקבת כלפי חמאס, הרשות הפלסטינית, מצרים, איראן - ובעיקר כלפי אלו שהוא מכנה "אקטיביסטים בטוחים" ממדינות מוסלמיות וממערב אירופה, שלדבריו דורשים מערביי המפרץ להילחם ולמות עבור מטרה אבודה.
"סיפורן של שתי ערים פלסטיניות", פתח דין את הפוסט. "היו כאלה שזעמו כשציינתי קודם לכן שאנחנו, כערביי המפרץ, לא רוצים עוד להרוס את אומותינו ואת עתידנו למען מטרה שבמשך 70 שנה לא הביאה לנו דבר מלבד טרור, האשמות, בגידה ובריתות עם אויבינו. ברגע שאנחנו אומרים: 'אנחנו רוצים לחיות', אנחנו מסומנים כציונים. על ידי מי? על ידי אנשים שיושבים בנוחות במלזיה, פקיסטן, אינדונזיה, המערב - לוגמים לאטה ומצייצים מבתים בטוחים – ודורשים שנלחם ונמות למען גרסת הסולידריות שלהם".
בהמשך תיאר דין שתי סצנות מנוגדות מהחיים הפלסטיניים באותו החודש ממש: "הסרטון הראשון הוא מעזה, אפריל 2025 - 18 חודשים לאחר תחילת מלחמה שמעולם לא הייתה צריכה להתרחש. לא הייתה שום פרובוקציה ישראלית קודמת, לא קמפיין הפצצה, לא פלישה לקראת ה-7 באוקטובר. המצב השתפר. ישראל הנפיקה 22,000 היתרי עבודה יומיים לתושבי עזה, ומשא ומתן התנהל - בתיווך סעודי - לשיפור תנאי עזה בתמורה למתינות. לאחר מכן חמאס, שפעל מטעם איראן, פוצץ את הכל. ה-7 באוקטובר לא היה התנגדות. זו הייתה חבלה. טבח מיותר לחלוטין - לא למען שחרור פלסטיני, אלא כדי לטרפד את הנורמליזציה הסעודית-ישראלית ואת השלום האזורי. זו הייתה האג'נדה של טהרן, ששולמה בדם פלסטיני".
"הסרטון השני הוא מרמאללה, בירת הפלסטינים, גם הוא מאפריל 2025 – הפתיחה החגיגית של קניון ICON. מוזיקה. ריקודים. חנויות יוקרה. מכוניות BMW נכנסות. פלסטינים חוגגים כאילו עזה נמצאת ביבשת אחרת. בלי זעם. בלי אבל. רק קניות יוקרה וסלפי. אם הם, הפלסטינים האחרים, לא עומדים בין ההריסות, למה אומרים לנו שאנחנו חייבים?"
דין עבר לתיאור המציאות בעזה מהזווית ההיסטורית שלו: "בואו נבהיר את זה: עזה 'חופשית' מאז 2005. המצור? הוא התחיל ב-2007, לאחר שחמאס תפס את השלטון על ידי הריגת 300 פלסטינים (משטרת הרשות הפלסטינית) והשלכתם מגגות. מאז, ישראל המשיכה לחלק היתרי עבודה. מצרים, לעומת זאת, שמרה על גבול רפיח סגור לחלוטין. אפילו בימים הקשים ביותר של המלחמה, מצרים לא פתחה אותו - בקושי לסיוע, לא לפליטים. אפילו לא היתר עבודה אחד. כלום".
כשהוא מצביע על ההבדל ביחס בין ישראל למצרים, כתב: "אם עזה הייתה באמת כלא, מדוע חמאס לא פרץ דרך מצרים? מדוע תמיד לעבר ישראל? כי מצרים הייתה פותחת באש ולא מנהלת משא ומתן. אבל לא תראו את ה'אקטיביסטים' הרגילים ברשת שמאשימים את קהיר. לא. תמיד קל יותר להרגיש אשמה במדינות המפרץ".
והמסקנה שלו חדה, זועמת ובלתי מתנצלת: "אז לא - אנחנו לא נצטרף לכת המוות שלכם. אנחנו לא נמות למען המטרה בזמן שרמאללה רוקדת וקהיר נועלת את השער. ולכל הקולות הנוחים והצדקניים שצועקים 'סולידריות': סתמו את הפה ולכו למות בעזה בעצמכם אם כל כך אכפת לכם. אל תטיפו לנו ממקום מבטחים. אל תדרשו הקרבה מאחרים בזמן שאתם חיים מהאשטגים".
"אם לא אכפת לאנשי רמאללה - אם אחיהם הפלסטינים יכולים לרקוד באותו יום בו אחרים מתים - למה לעזאזל אנחנו צריכים? חסכו מאיתנו את הצער הפרפורמטיבי האדוק. ראינו את זה דרכו. המטרה נחטפה מזמן על ידי האייתוללות של טהרן - וגמרנו למות בגלל אשליות של אנשים אחרים".
0 תגובות