

בתוך עולם החושך של מלחמת רוסיה באוקראינה, מתגלים בשבועות האחרונים מראות שטלטלו גם את הציניים שבין צופי הזוועות.
בתחקיר שחשפה השבוע רשת CNN, הובאו סרטונים שמופצים בטלגרם וברשתות אחרות המציגים תמונה קשה לעיכול, על היחס שחיילים רוסים מקבלים כשעולה בהם הרהור של עריקה. לא מדובר על מאסר, לא על משפט שדה. במקרים רבים, העונש הוא הפקרה למוות, השפלה פומבית, מכות, גרירה בבוץ וצלילה לתוך עולם של אכזריות מהסוג שבו הטכנולוגיה פוגשת את הברבריות העתיקה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אחת הדמויות המרכזיות שמופיעות שוב ושוב בדיווחים היא "באבא יאגה" - לא המכשפה מהאגדות, אלא שם הקוד שרוב החיילים הרוסים נותנים לרחפנים האוקראיניים הגדולים, שמפילים פצצות בדיוק מצמרר. עבורם, מדובר במפלצת מעופפת, משהו בין קללה לשד. ברחבי הרשת נראים שוב ושוב חיילים שקשורים לעצים, נקשרים בכבלים או מושארים בשטח פתוח, כשהם מביטים לשמיים ומבינים שזה רק עניין של זמן עד שהרחפן יזהה אותם - ויטיל עליהם את המוות האכזר.
באחת ההקלטות שפורסמה, נשמע קצין רוסי נותן הוראה חד משמעית לקשור חייל עריק לעץ, ולדאוג שהוא יהיה חשוף לחלוטין לתקיפת רחפן: "תסתיר אותו איפשהו, ואז תוך חצי שעה תוציא אותו ותקשור לעץ". ההוראה הזו איננה חריגה, אומרים ב-CNN. מדובר בשיטת ענישה שהפכה בשטח לנפוצה, חלק מהשגרה של צבא שמחזיק עצמו יחד לא באמצעות משמעת צבאית, אלא דרך טרור פנימי.
בצילומים שפורסמו, ניתן לראות חייל צעיר, שמספר למצלמה שהוא מקמנסק אורלסקי, עיר רוסית מזרחית להרי האורל. הוא מסביר שנבהל מרחפן ונטש את עמדתו, אך נתפס על ידי חייל אחר, שהציע עסקה נוראית: "בוא נירה אחד בשני כדי להיחשב פצועים ולצאת מהחזית". לדבריו, הוא סירב - אך נורה בכל זאת. אז קשרו אותו לעץ והשאירו אותו שם, מביט לשמיים בחשש, כשקול מעבר למצלמה לוחש באירוניה אכזרית: "אם הרחפן יגיע, הוא יוריד עליך את הכול".
הסרטון נחתך, ואת גורלו של החייל הזה ניתן רק לנחש. אבל רבים אחרים חולקים את אותו גורל בדיוק.
בסרטון אחר, מצמרר לא פחות, שפורסם ברשתות החברתיות נראים שני עריקים מושלכים לבור רדוד ונדרשים להילחם אחד בשני. זו אינה תחרות ספורטיבית - זו מלחמה על חיים ומוות, כשהמפסיד נשאר בבור, והזוכה מקבל את הזכות להינצל ולצאת לחופשי. תיעוד אחר מראה שלושה חיילים עירומים למחצה, סגורים בתוך מיכל מתכת גדול. הקול מאחורי המצלמה אומר: "הגיע הזמן להאכיל את החיות, אלה שניסו לברוח". אחד מהם זוכה לעוגייה מפוררת לידיים, אוכל אותה בתיאבון של מי שלא אכל מזה ימים.
אבל יש סרטונים קשים עוד יותר. חייל שוכב על האדמה, דלי חלוד על ראשו, נבעט שוב ושוב בפניו. אחרי שהדלי מוסר, הוא נבעט פעם נוספת - ולאחר מכן עובר מסכת השפלות שבלתי ניתן להעלות על הכתב. בסרטון אחר, חייל נקשר לרכב באמצעות חגורה כתומה ונגרר סביב שדה פתוח, קופץ ומתנפץ על הקרקע. החיילים קוראים לזה "הקרוסלה". מוות אכזרי בסגנון ימי הביניים - ממש כמו פעם - עם העגלה והסוסים הדוהרים. אגב, שיטת ההוצאת להורג האכזרית הזאת שימשה ממש לאחרונה פקיסטנים, שהוציאו להורג בת משפחה שבגדה ב'כבוד המשפחה', מותה נקבע תוך זמן קצר בבית החולים.
ובחזרה לרוסיה. קשה להבין אם העונשים הללו מגיעים מהפיקוד הבכיר או שהם יוזמה של מפקדים זוטרים. אך מה שברור הוא שהסרטונים לא רק מתעדים את המציאות: הם גם כלי הפחדה. כל חייל שמהסס, יודע מה מחכה לו אם יעז לערוק.
לצד הסרטונים, יש גם קולות אחרים - מתועדים ומצולמים. חיילים רוסים פונים ישירות לפוטין דרך טלגרם, בתחנונים שנשמעים כמו מכתבי פרידה. אחד מהם הוא יורי דוריאגין, שלחם באזור דוניצק. בסרטון מצמרר הוא מספר כי מ-150 לוחמים ביחידתו שרדו רק 32. לדבריו, הוא קיבל רק חמישית מהשכר שהובטח לו, ונאמר לו על ידי המפקדים שאין טעם להתלונן.
בדבריו שהופנו כאמור לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הוא מעיד גם על תופעה מעניינת: מקרי מוות שנרשמו כהיעדרות - רק כדי לא לשלם למשפחות את הפיצויים המגיעים להן, מבלי לחשוב על המחיר הנפשי שמשלמת המשפחה - שסבורה בטעות כי קיים עוד סיכוי לאתר את אהובה בין החיים.
במכתבו, מפרט החייל התנהלות מזעזעת משדה הקרב: לדבריו, המפקדים הרוסים מכריחים את החיילים לרוץ לתוך האש, גם כשמדובר במוות בטוח. מי שלא מסכים להתאבד בשביל מאמא רוסיה - מוצא להורג באכזריות. במכתבו כתב החייל בזו הלשון: "המפקד שלי הוציא להורג חיילים שסירבו לצאת לקרב מול מקלעים".
הצבא הרוסי כמובן לא מדבר על עריקים. הוא שותק. אבל בשטח, השתיקה הזו מלאה בזעקות של חיילים שמתחננים לברוח, של משפחות שמחפשות את יקיריהן, ושל אנשים שכבר לא מאמינים בצדקת הדרך. על פי הערכות מערביות, יותר ממיליון חיילים רוסים נהרגו או נפצעו מאז תחילת המלחמה.
רק בשנת 2025 נהרגו כ־100,000, כך לפי נאט"ו - וההערכה היא כי המספרים גבוהים בהרבה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שידוע אמנם בהגזמותיו, טען כי מידי שבוע נהרגים אלפים בשדה הקרב.
מספר העריקים הרוסים מוערך בעשרות אלפים, חלקם ברחו ממוסקבה כבר לפני הגיוס, אחרים עזבו את החזית תוך סיכון אישי גבוה.
מי שמסייע לחיילים לברוח הוא גריגורי סברדלין, מייסד הארגון Get Lost, שפועל כיום מברצלונה. הארגון סייע ל-1,700 חיילים לערוק או להתחמק מגיוס בתוך כשנתיים. לדבריו, יש אלפי חיילים שנמצאים במצב נפשי קשה, חלקם ללא כל הכשרה ראויה, חלקם גויסו בגיל מבוגר, והופקרו בחזית עם ציוד לקוי.

"המפקדים לא מתייחסים אליהם כבני אדם", הוא אומר. "לפי הדיווחים שאנחנו מקבלים, הקצינים מעדיפים לאבד עשרה חיילים מאשר לאבד טנק". עוד הוא מוסיף: "חיילים מספרים לנו שמפקדים אומרים להם בפנים: תוך שבוע כולכם תהיו מתים, ואני אקבל יחידה חדשה. זו פשוט תרבות של ניהיליזם מוחלט".
לפי סברדלין, אחד המשפטים הנפוצים ביותר שהוא שומע מעריקים הוא: "זו לא המלחמה שלי. אני לא מבין בכלל מה אנחנו עושים כאן". מדובר בצעירים ובמבוגרים, מהמרכז ומהפריפריה, חיילים סדירים ומתנדבים - כולם, לדבריו, נשחקים נפשית וחיים תחת טרור מתמיד. זהו צבא שאיבד את תחושת הצדק והמורל, ומחזיק עצמו רק בכוח הפחד.
מלחמות תמיד מייצרות טראומות, מי כמונו הישראלים, יודעים זאת. אבל המלחמה הזו, כפי שמשתקפת מהצילומים והעדויות, יצרה לא רק טראומה - אלא סדק עמוק בתודעה הרוסית. כאשר חיילים נקשרים לעצים כקורבן לאלמנט בשמיים, כאשר חברים נדרשים לירות זה בזה כדי לצאת מהחזית, כאשר עוגייה נזרקת לחייל רעב כביזוי - מדובר בהתרסקות מוחלטת של אתוס צבאי.

האם הקרעים הללו ישפיעו על המשך הלחימה? קשה לדעת. הצבא הרוסי ממשיך להתקדם באיטיות אך בהתמדה, ומוסקבה איננה מפגינה סימני חולשה. אבל אם יש דבר אחד שברור מתוך התיעוד הזה - הרי שהוא זה: בתוך שורות הצבא הרוסי הולכת ונבנית מהפכה שקטה של ייאוש. מלחמה שנכפתה עליהם מלמעלה, במרחק שנות אור מהחיים שהכירו, הפכה עבור רבים למאבק הישרדות אישי. וכשאין עוד אמונה, אין פטריוטיות, ואין תקווה, אפילו צבא חמוש היטב לא מחזיק לאורך זמן.
מהפכה פוליטית נגד פוטין ככל הנראה לא תתרחש בזמן הקרוב. נשיא רוסיה מחזיק בשלטונו בעוצמה, והוא הוכיח זאת פעם אחר פעם, גם כשהבכירים ביותר ניסו לבגוד בו צבאית - ראה ערך יבגני פריגוז'ין.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אולם, אם יש אנשים שכדאי לפוטין לשים לב אליהם - הם החיילים הזוטרים שמחזיקים את מכונת המלחמה הרוסית. אם פוטין יאבד אותם, הוא עלול לאבד לא רק את הניצחון, אלא אולי גם, את שלטון הכוח בראשו הוא עומד.
0 תגובות