צרפת נקלעה היום (שלישי) למשבר פוליטי חריף נוסף, לאחר שראש הממשלה פרנסואה ביירו הוביל מהלך שנועד לחזק את מעמדו – אך התהפך עליו ועלול להביא לסיום כהונתו בתוך ימים.
ביירו, שעומד בראש ממשלה חלשה ללא רוב בפרלמנט, הציע תוכנית לקיצוץ החוב הלאומי ודרש להצמיד אליה הצבעת אמון ב-8 בספטמבר. מטרתו הייתה להקדים את האופוזיציה, שעמדה ממילא להגיש הצבעת אי-אמון. אלא שכמעט כל מפלגות האופוזיציה -מהסוציאליסטים ועד הימין הקיצוני בראשות מרין לה פן - הודיעו כי יתאחדו נגדו. "אנחנו זקוקים לראש ממשלה אחר ולמדיניות אחרת," כתב מנהיג הסוציאליסטים, בוריס ואלו, ברשת X.
ביירו עצמו ניסה לשכנע את הציבור להפעיל לחץ על נציגיו בפרלמנט. "הבחירה היא בין כאוס לאחריות," אמר, והוסיף כי יבקש מבעלי ההכנסות הגבוהות "לעשות מאמץ מיוחד" כדי לסייע בצמצום החוב. למרות זאת, ההתנגדות נותרה רחבה והוא נותר מבודד פוליטית.
הכישלון הצפוי מציב את נשיא צרפת עמנואל מקרון בפני הכרעה קשה, במידה ואכן לא יקבל את הרוב הנדרש בהצבעת האמון: או למנות ראש ממשלה חדש או להורות על בחירות בזק לפרלמנט – צעד שמקרון נזהר ממנו עד כה, מחשש שיחזק את כוחה של לה פן.
במקביל, המשבר הפוליטי מכביד גם על הכלכלה. מדד קאק 40 בבורסה של פריז ירד ביותר מאחוז וחצי, מניות הבנקים הגדולים צנחו ביותר מ-6%, ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו – סימן לחשש גובר מיכולת צרפת לבלום את החוב.
יומיים לאחר ההצבעה צפויות להיערך הפגנות גדולות ברחבי המדינה, ביוזמת ארגונים ברשתות החברתיות ובגיבוי מפלגות שמאל ואיגודים מקצועיים. בצרפת חוששים שחידוש המחאה עלול להזכיר את מהומות "החליפות הצהובות" שזעזעו את המדינה ב־2018.
בצרפת גוברים הקולות הקוראים לנשיא הרפובליקה להתפטר מתפקידו - דבר נדיר שכמעט ואינו מתרחש בצרפת למרות שהדבר אפשרי לפי החוקה.
0 תגובות