אלפים יצאו לרחובות אוסטרליה היום (ראשון) במסגרת עצרות מחאה שכוונו נגד מדיניות ההגירה, במה שהפך לאחד האירועים הציבוריים הגדולים ביותר סביב הנושא בשנים האחרונות.
בסידני, מלבורן ובמרכזים אזוריים נוספים נרשמה השתתפות נרחבת, עם אלפי מפגינים שנשאו את דגל אוסטרליה ודרשו לשים סוף למה שהם מכנים "הגירה המונית שמפרקת את המרקם החברתי".
באתר הרשמי של יוזמי "המצעד למען אוסטרליה" נאמר כי המהלך נועד לעשות את מה שפוליטיקאים נמנעים מלעשות: להציב גבול ברור למדיניות ההגירה. "הגירה המונית קרעה את הקשרים שחיברו את הקהילות שלנו יחד", נכתב שם. ברשתות החברתיות הבהירו המארגנים כי מדובר בקריאה לשינוי כיוון במדיניות הלאומית, מתוך דאגה לדורות הצעירים ולאיכות החיים.
בהפגנה התעטפו הנוכחים בדגלי הלאום וקראו קריאות נגד מהגרים: "תוציאו אותם החוצה", קראו האוסטרלים המתוסכלים.
הממשלה הפדרלית בראשות הלייבור מיהרה לגנות את ההפגנות וטענה שהן מקודמות בידי קבוצות ימין קיצוני וניאו-נאצים. "העצרת לא נועדה לחזק את ההרמוניה החברתית אלא להפיץ שנאה", אמר השר מארי וואט בראיון טלוויזיוני. לדבריו, כל אירוע שמעמיק פילוג בקהילה פוגע באוסטרליה כולה.
במקביל, נערכו גם הפגנות נגד ביוזמת קואליציית פעולה לפליטים, שם תקפו את "סדר היום הימני הקיצוני" והציגו את עצם קיום המחאות כעילה ל"גועל וכעס". לפי המארגנים מאות הגיעו להפגנת הנגד, אם כי היא לא התקרבה בהיקפה לגודל העצרת המרכזית בסידני.
המספרים משקפים את עוצמת העניין הציבורי: על פי תאגיד השידור האוסטרלי, בין 5,000 ל-8,000 השתתפו בעצרת בסידני לבדה, שנערכה בסמוך למסלול מרתון העיר. במלבורן דיווחה רשת ABC על עימותים עם המשטרה ועל שימוש בגז פלפל, אך המשטרה טרם אישרה את הדיווח.
גם גורמים פוליטיים הצטרפו למחאה: בוב קאטר, מנהיג מפלגה פופוליסטית קטנה מקווינסלנד, השתתף באחת העצרות, מהלך שהדגיש את הנוכחות הפוליטית סביב הסוגיה. מפגינים שנשאו דברים במקום טענו כי שירותי הבריאות קורסים, הכבישים סתומים וצעירים מתקשים למצוא דיור, בעיות שלדבריהם נובעות מקצב ההגירה הגבוה. "המדינה שלנו מתפוצצת מהתפרים", אמר גלן אלצ'ין, אחד ממשתתפי העצרת בסידני שצוטט ב'רויטרס'. "הממשלה ממשיכה להכניס עוד ועוד אנשים בזמן שאנחנו נאלצים להמתין שעות בחדרי מיון ולשלם מחירים מופקעים על דיור".
בעוד הממשלה מבקשת להציג את האירועים כמעשה של קיצונים, אלפי המשתתפים שעמדו ברחובות הדגישו תחושה עממית רחבה של מצוקה ותסכול מהמצב הקיים, תחושה שקיבלה ביום ראשון ביטוי פומבי ובולט במיוחד.
0 תגובות