ב-16 ביוני, היום הרביעי למלחמה בין ישראל לאיראן, התכנסו בכירי ההנהגה האיראנית לישיבת חירום בבונקר תת-קרקעי במערב טהרן.
מטרות התקיפה הישראלית עד אותו רגע היו מתקנים צבאיים, אתרי גרעין ומפקדות, אך באותו בוקר נכנסו למעגל הסכנה גם ראשי המדינה. נשיא איראן מסעוד פזשקיאן, בכירי מערכת המשפט, שרי פנים וביטחון ומפקדים בכירים ירדו לעומק ההר כשהם נטולי טלפונים, משוכנעים כי נקטו באמצעי זהירות מרביים.
אף אחד בעולם לא היה אמור לדעת על הפגישה הסודית. רק הנוכחים - קומץ בכירים של משטר הטרור ידעו על קיומה.
אלא שתוך דקות, מטוסי קרב ישראליים הטילו שש פצצות מדויקות על כניסות הבונקר. הפיצוץ טלטל את ההר, הרג את השומרים שהמתינו בחוץ והותיר את המנהיגים לכודים בעשן ובהריסות. רק במאמץ פיזי של הנשיא עצמו, שחפר בידיים חשופות כדי לפתוח מעבר, הצליחו הבכירים לזחול החוצה בזה אחר זה. נס, כפי שהגדירו גם מקורות איראניים, מנע את חיסול צמרת המשטר.
למרות שאף אחד מהנוכחים בבונקר לא נהרג, עצם התקיפה הישראלית במיקום הסודי חשפה לאיראנים את עומק החדירה של המודיעין הישראלי.
חקירה פנימית חשפה במהרה כי לא פרצה מודיעינית מתוחכמת הביאה את ישראל לשם, אלא חולשה אנושית בסיסית: המאבטחים שהמתינו מחוץ לבונקר נשאו טלפונים ניידים. מכשירים כאלה, שבעבר שימשו אותם גם לפרסום תמונות ועדכונים ברשתות חברתיות, הפכו לכלי מעקב בידי ישראל. כך אותרו מדעני גרעין, מפקדי משמרות המהפכה ואף ישיבת הביטחון הלאומי עצמה.
מה שנחשף אחרי אותו יום לא היה רק כשל נקודתי. חודשים קודם לכן, כך לפי מקורות ישראליים, הוכן "צוות עריפת ראשים" שסינן מאות שמות של בכירים איראניים והחליט מי ייכלל ברשימת החיסולים בפתיחת המערכה. עד תחילת יוני חוסלו לפחות שלושה-עשר מדעני גרעין ועשרות מפקדים.
איראן מצדה פתחה במסע טיהורים פנימי: מדען גרעין בכיר הוצא להורג כמרגל ישראלי, עשרות קצינים נעצרו בחשד לשיתוף פעולה עם אויב, ושר המודיעין הכריז על סיכול מזימות חיסול נוספות. אולם גם הצעדים הנוקשים לא מחקו את התחושה שישראל הצליחה לחדור עד למעגלי ההנהגה העליונים. "ההסתננות הגיעה לדרגים הגבוהים ביותר של קבלת ההחלטות שלנו", הודה סגן נשיא לשעבר מוסטפא האשמי טאבה.
מאז, ההנחיות הוחמרו: איסור גורף על שימוש בטלפונים חכמים בקרב מפקדים, שימוש במכשירי קשר בלבד, ואבטחה מוגברת סביב כל דמות בכירה. אך המכה לביטחון הפנימי כבר נחרתה. ישראל, בעיני גורמים בטהרן, לא רק חיסלה אנשים אלא חשפה את חולשת המנגנון כולו.
הפגישה ההיא, שנפתחה כהבטחה לאחד את השורות בזמן מלחמה, הסתיימה כזיכרון טראומטי. פזשקיאן סיפר לאחרונה כי "החיים תלויים בשנייה אחת", כשהוא מתאר את רגעי ההיחלצות מהבונקר.
0 תגובות