המאבק על ריף סקרבורו עולה מדרגה: ארה"ב הצהירה ביום שישי באופן חד משמעי על דחיית היוזמה הסינית להכריז את הריף - הנמצא בים סין הדרומי במרחק כ-200 קילומטרים מחופי הפיליפינים - כ"שמורת טבע לאומית". לדברי מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, מדובר ב"מהלך מערער יציבות בו סין מנסה לקדם תביעות ריבונות ימיות רחבות היקף על חשבון שכנותיה".
מאבק הדיג והריבונות בשונית, הנמצאת בתוך האזור הכלכלי הבלעדי של הפיליפינים, מתנהל כבר שנים על רקע דרישת סין לשלוט במרבית ים סין הדרומי. מאז עימות ימי חריף בשנת 2012, ביססה סין שליטה בפועל על השונית, הציבה במקום כלי שיט קבועים ואף הקימה מחסומים בכניסה אליה.
יוזמת שמורת הטבע - הכוללת סגירת חלקים מהריף בפני הציבור ופתיחה מוגבלת של אזורים מסוימים למחקר מדעי או תיירות - נתפסת בעיני אנליסטים כספין סביבתי שנועד לעגן שליטה ולנסות להציג את הנוכחות הסינית כהגנה על הטבע. אלא שמומחים מצביעים על נזק סביבתי נרחב שנגרם דווקא מהפעילות הסינית, כולל הרס ריפים בקנה מידה עצום וביצוע דיג מסחרי הרסני.
ממשלת הפיליפינים הגיבה בתקיפות והגישה מחאה דיפלומטית רשמית. היועץ לביטחון לאומי של הפיליפינים, אדוארדו אניו, הצהיר כי "שמורת הטבע היא מסווה למהלך החותר להקנות זכות שליטה בשטח שהוא חלק מהטריטוריה הפיליפינית". לדבריו, "זהו מהלך שנועד לאשרר שליטה בפועל באמצעות נימוקים סביבתיים ותוך פגיעה משמעותית בפרנסת הדייגים המקומיים".
על פי ההסכמים הביטחוניים בין ארה"ב לפיליפינים - ובעיקר הסכם ההגנה ההדדית מ-1951 - כל הסלמה צבאית באזור עשויה להוביל למעורבות אמריקאית, דבר המגביר את רגישות המתיחות סביב הריף. ארה"ב חוזרת וקוראת לסין לחדול מההפרות ולקבל את פסיקת בית הדין הבינלאומי מ-2016, שקבע כי סין חוסמת שלא כחוק את הגישה של דייגים פיליפינים לאזור הדיג המסורתי בשונית.
שרשרת ההתפתחויות בשבועות האחרונים, כולל תקרית ימית בין כלי שיט צבאיים לחוף הריף, ממחישה את מידת הנפיצות של הנושא, ואת מרכזיותו במאבק הבינלאומי על הסדר בים סין הדרומי – ציר סחר עולמי חיוני שערכו נאמד ב-3 טריליון דולר בשנה.
בכך, חזית אמריקאית-פיליפינית אחידה מאותתת הן להתנגדות בינלאומית למהלך הסיני, והן לחשש גובר מהפיכת עיקרון ההגנה על הסביבה לכלי להרחבת השפעה גיאו-אסטרטגית במוקד סכסוך אזורי רותח.
0 תגובות