הבחירות בארגנטינה השבוע הפכו לקרב גורלי על עתיד הרפורמות הכלכליות הדרמטיות של הנשיא חאבייר מיילי, שמנסה לייצב את הכלכלה החולה של המדינה בעזרת צעדי צנע אגרסיביים, הפחתת הרגולציה וצמצום המסגרות הציבוריות. מאבק זה מגיע לשיאו כאשר למיילי מפלגת "החירות מתקדמת" נדרשת להגיע לסף שליש מהכיסאות בקונגרס - רף שיאפשר לה להגן על יוזמות הנשיא מפני וטו אופוזיציוני.
מיילי, שעד כה שלט בכ-15% מכוח הפרלמנט בלבד, מזהיר כי שינוי במאזן הכוחות "עלול להחזיר את הכלכלה הארגנטינית שנים לאחור" ולהביך אותו גם מול הבית הלבן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הדגיש באופן חסר תקדים כי חבילת הסיוע עליה התחייב בסך 40 מיליארד דולר - ושחצי ממנה כבר בתהליך - מותנית בתוצאת הבחירות: "אם הוא לא מנצח, אנחנו יוצאים מאירגנטינה", הזהיר טראמפ תוך עידוד מפורש לממשל לבחור במיילי. התמיכה האמריקאית נועדה גם לבלום את ההשפעה הסינית הגוברת באזור.
בשטח, הקרע הכלכלי בין השכבות בחברה הארגנטינאית מתחדד מתמיד. באזורי היוקרה בבואנוס איירס רואים פריחה מחודשת בעסקי היוקרה, רכבי ייבוא וזינוק בסנטימנט למשקיעים. לעומת זאת, בפרברים ובשכונות החלשות התלות בבתי תמחוי הלכה וגדלה מאז נחתכו הסובסידיות והוסרו מגבלות על מחירי מזון ושירותים. תושבים שם מדווחים על ירידה חדה ברמת החיים ומביעים געגועים למדיניות הרווחה של הממשלות הקודמות.
מול מציאות זו, תנועות האופוזיציה מובילות קמפיין תקיף ברשתות החברתיות נגד "הכניעה לאינטרסים זרים", תחת ההאשטג #PatriaOColonia - "מולדת או קולוניה", ותוקפות את מדיניותו של מיילי כתלויה לחלוטין בגחמות הבית הלבן. תומכיו, לעומתם, מזהירים מפני יציבות המאקרו הכלכלי וחזרת הכאוס של שנות ה-90.
הקרב על עיצוב ארגנטינה לא יסתיים בלילה של ספירת הקולות: התוצאה צפויה לתת את אות הפתיחה למסע בחירות לנשיאות 2027, כאשר המערכת כולה מנהלת מלחמת הישרדות על הדרך, הזהות והעתיד של ארגנטינה.
0 תגובות