אם הפארקים של דיסניוורלד נחשבים בעיני ילדים רבים ל"מקום השמח בעולם", בורג' אל־באבאס שבטורקיה הוא כנראה אחד המקומות המצמררים ביותר.
לא הרחק מחופי הים השחור משתרעת עיירה מוזרה ומעוררת השתאות, מלאה בטירות קטנות, אפורות ונטושות - 587 במספר. שורות־שורות של ארמונות מיניאטוריים, זהים כמעט לחלוטין, עומדים דוממים בעמק ירוק, כמו תפאורה של אגדה שננטשה באמצע הצילומים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כך זה לא היה אמור להיראות. הפרויקט השאפתני נולד כחלום נדל"ני יוקרתי: שכונת פאר שתציע "חיים מלכותיים" לכל מי שיוכל להרשות לעצמו ארמון פרטי במחיר של מאות אלפי ליש"ט. היזמים מקבוצת סארוט האמינו שהרעיון מנצח. גם אם עוצמתן של המלכויות האירופיות דעכה, הארמונות, הטירות והאחוזות נותרו סמל נצחי של יוקרה, פאר וסטטוס. מי לא ירצה לגור בטירה משלו?
הרעיון היה למשוך משקיעים עשירים מחו"ל, בעיקר ממדינות המפרץ, כאלה שפחות מתעניינים בדרום צרפת או בצפון־מזרח ספרד. כאן הוצעה להם חוויה אחרת: מרפסות גותיות עם צריחים מחודדים, נוף ליערות טורקיים ירוקים ואקלים ים־תיכוני נעים.
המיקום עצמו הוסיף לקסם - העיירה מודורנו, יישוב עתיק המוכר כעיר מרחצאות רומית עם מעיינות חמים ומים בעלי סגולות ריפוי. כל וילה תוכננה לכלול חימום תת־רצפתי וג'קוזי בכל קומה.
הבנייה החלה ב־2014 ונועדה להימשך כארבע שנים, אך המציאות התערבה במהירות. במקביל להתקדמות העבודות, גברה ההתנגדות המקומית.
תושבים זעמו על המראה הזר של הטירות, שלא הזכיר דבר מהאדריכלות העות'מאנית ההיסטורית של האזור. תביעות הוגשו נגד היזמים בטענה לפגיעה בסביבה ולהשמדת עצים. ואז הגיעה גם המכה הכלכלית: הכלכלה הטורקית נקלעה לקשיים, החובות תפחו, והחברה המפתחת מצאה את עצמה עם חוב של עשרות מיליוני ליש"ט. שילוב של החלטות גרועות ותזמון אומלל הביא לעצירת העבודות ולפשיטת רגל.
גם כאשר משקיעים ורוכשים החלו למשוך את כספם מפרויקט הענק, שהוערך בכ־200 מיליון ליש"ט, הבטיחו היזמים שמדובר רק במעידה זמנית. אפילו ב־2019 עוד נטען שהעבודות יתחדשו. ואז הגיעה הקורונה, והתקווה האחרונה דעכה. תיאורטית, הפרויקט עוד יכול לקום לתחייה, אבל בשלב הזה הסיכוי נראה קלוש.
כיום בורג' אל־באבאס היא שכונת רפאים של קליפות בטון. אף אחת מהווילות לא הושלמה באמת, והאזור כולו אינו ראוי למגורים. מרחוק, הגגות האפורים והצריחים נראים כמעט כמו לקוחים מסרט של דיסני.
מקרוב, האשליה מתנפצת: טירות חצי־גמורות, גנים שלא זכו אפילו לשלב גינון בסיסי, חומרי בנייה נטושים ושקט מוחלט. המקום כולו משדר תחושה פוסט־אפוקליפטית, כאילו עיר נוצצת נחרבה במלחמה שמעולם לא התרחשה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בחורף, כששלג דק מכסה את הגגות, המראה הופך כמעט אגדי – יפה ומאיים בו־זמנית. מה שהיה אמור להיות גן עדן אירופי בלב טורקיה הפך לאנדרטה ביזארית לשאפתנות יתר, ולתזכורת קפואה לכך שגם חלומות מהודרים במיוחד עלולים להיעצר באמצע.
0 תגובות