חיל האוויר של טייוואן ניצב השבוע בפני אחת ההכרעות הלוגיסטיות והאסטרטגיות המשמעותיות ביותר בעשור האחרון. לאחר שנים של התלבטויות, נראה כי מקבלי ההחלטות בטייפה חותכים לכיוון חדש: ביטול פרויקט השדרוג של צי מטוסי ההרקולס הוותיקים (C-130H) ומעבר לרכש מאסיבי של מטוסי ה-C-130J "סופר הרקולס" – המוכרים בחיל האוויר הישראלי כדגם ה"שמשון".
החלום על שדרוג שהפך לסיוט תקציבי
התוכנית המקורית, כפי שדווח במגזין Asian Military Review, הייתה שאפתנית: שדרוג מקיף של 20 מטוסי ה-H הקיימים. הלב של הפרויקט היה אמור להיות החלפת המדחפים המסורתיים (4 להבים) במערכות מתקדמות בעלות 8 להבים, מה שהיה אמור להעניק למטוסים כוח המראה ממסלולים קצרים ומאולתרים – יכולת קריטית במקרה של הרס בסיסי חיל האוויר בהתקפה סינית.
אלא ששרשרת של חסמים גיאופוליטיים וכלכליים טרפה את הקלפים. לוקהיד מרטין הערערה קשיים במתן אישורי כשירות, והמכה הסופית הגיעה מוושינגטון: חיל האוויר האמריקני ביטל פרויקטים דומים עבור עצמו, מה שהקפיץ את מחירי החלפים והפך את השדרוג ללא משתלם כלכלית עבור טייוואן.
ה"שמשון" נגד צבא השחרור העממי
המעבר לדגם ה-J החדש אינו רק עניין לוגיסטי, אלא צורך מבצעי בוער. מול הפרובוקציות הבלתי פוסקות של חיל האוויר והצי הסיני, טייוואן זקוקה למטוס תובלה שיודע לשרוד בשדה קרב רווי איומים.
מטוסי ה"סופר הרקולס" מציעים יתרונות שדגם ה-H הישן פשוט לא יכול לספק:
לוחמה אלקטרונית: מערכות הגנה מתקדמות המסוגלות להתמודד עם טילי נ"מ סיניים.
טווח וכושר נשיאה: יכולת שינוע כוחות ואספקה בין נקודות אסטרטגיות לאורך קו החוף במינימום זמן.
שרידות: טכנולוגיות אוויוניקה המאפשרות טיסה בתנאי שטח מורכבים ובחשיכה מוחלטת.
מהפכה במערך התובלה הבינוני
במקביל לרכש הכבד, טייפה בוחנת את עתיד מערך התובלה הבינונית שלה. שלושת מטוסי הפוקר 50 המתיישנים צפויים לצאת מהשירות, והקרב על המחליף כבר בעיצומו: האם יהיה זה ה-C-27J של חברת ליאונרדו האיטלקית, או ה-C-295 של איירבוס האירופית?
השורה התחתונה: טייוואן מבינה שהזמן פועל לרעתה. בתרחיש של ניסיון פלישה ימית, צי תובלה מודרני, מהיר ושריד עשוי להיות ההבדל בין ריבונות לבין סיפוח. המעבר ל"סופר הרקולס" הוא המסר של טייפה לבייג'ינג: אנחנו מוכנים למערכה, גם באוויר וגם בלוגיסטיקה.
0 תגובות