מחקר בינלאומי בראשות פרופ' בתאן דייוויס מאוניברסיטת ניוקאסל בחן שלושה תרחישי התחממות עולמית - מצב מתון, בינוני וקיצוני - ובדק כיצד ישנו את פני חצי האי האנטרקטי עד סוף המאה ה־21. החוקרים התמקדו בשמונה תחומים סביבתיים, בהם מערכות אקולוגיות ימית ויבשתית, קרח יבשתי וימי, מדפי קרח, מזג אוויר קיצוני ואוקיינוס דרומי.
בתרחיש ההתחממות החריף ביותר (עלייה של 4.4 מעלות לעומת התקופה הטרום־תעשייתית) זוהתה "הסתברות גבוהה לשינויים ארוכי טווח ובלתי הפיכים בקנה מידה אנושי" - בהם צמצום של כ־20 אחוזים בכיסוי הקרח הימי בחורף, קריסת מדפי קרח, נסיגה מואצת של קרחונים וצמצום משמעותי באזורי מחייה של קריל - מין יסוד המהווה מקור מזון לפינגווינים וללווייתנים. מספר הימים שבהם הטמפרטורה עולה על אפס צפוי לעלות מ־19 כיום ל־48 עד סוף המאה.
פרופ’ מרטין סיגרט מאוניברסיטת אקסטר, שותף למחקר, ציין: "כבר לפני כשבע שנים הדגמנו כיצד תושפע אנטרקטיקה מתרחיש של 1.5 מעלות. כעת אנו מציגים מה קורה כשעוברים את הסף הזה - והתמונה מדאיגה מאוד."
החוקרים מדגישים כי גם תרחיש בינוני - התואם פחות או יותר את מסלול הפליטות הנוכחי של העולם - יביא לאובדן קרח מואץ ולכחדת מינים מקומיים. לעומת זאת, בתרחיש של פליטות נמוכות ניתן יהיה לשמר את רוב הקרחונים, למנוע קריסת מדפי קרח משמעותיים ולהגביל את תרומת ההפשרה לעליית מפלס הים למילימטרים בודדים בלבד.
ד"ר סמי באזארד, גלציולוג (מתמחה בחקר קרחונים - Glaciers) מהמרכז לחקר הקטבים שלא השתתף במחקר, הדגישה כי "שלושת התרחישים ממחישים בצורה חדה עד כמה עתידה של אנטרקטיקה תלוי בהחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות."
חצי האי האנטרקטי כבר כיום מתחמם פי שניים מהממוצע העולמי, וב־2026 צפוייה הטמפרטורה הגלובלית להגיע לכ־1.46 מעלות מעל הרמות הטרום־תעשייתיות - סף קריטי לפי המדענים. לדברי דייוויס, ההשלכות הגלובליות ברורות: "שינויים באנטרקטיקה ישפיעו על גובה פני הים, על זרמי האוקיינוסים ועל דפוסי האטמוספרה. מה שקורה שם - לא נשאר שם."
מסקנת המחקר מוצגת בצורה ברורה וחד־משמעית: רק צעדים מיידיים לשמירה על עליית טמפרטורה מתחת ל־2 מעלות, וככל האפשר קרוב ל־1.5 מעלות, יוכלו למנוע את הנזקים הקטסטרופליים הצפויים ליבשת הרגישה ביותר בכדור הארץ.
0 תגובות