
הלילה, ליל ט"ו בניסן תשפ"ו, נזכה להסב סביב שולחן הסדר, השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין בירושלים הבנויה.
בלילה זה נזכה לקיים מספר רב של מצוות, בהן גם מצוות דאורייתא של אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים. אלא שכמה פרטים מעכבים את קיום המצווה אפילו בדיעבד, הנה תזכורת קטנה כדי שנזכה לקיימן בשלמות.
כוונה לשם מצווה
כוונה לשם מצוות אכילת מצה מעכבת אפילו בדיעבד לפי רוב הפוסקים. המשמעות היא שמי שאכל ולא חשב לפני כן באופן מפורש שהוא מקיים מצוות מצה לא יוצא ידי חובה וחייב לחזור ולאכול כזית לשם מצוות מצה.

האמירויות מוכנות לשלוח מטוסי F-16 למערכה נגד איראן ולכבוש איים במפרץ
כוונת המצוות מעכבת בעיקר במצוות דאורייתא - הלילה יהיה זה נוגע למצה וסיפור יציאת מצרים. על מקיים המצווה לכוון שהוא אוכל כדי לקיים מצוות השם "בערב תאכלו מצות", ומספר יציאת מצרים לקיים מצוות "והגדת לבנך".
אמנם, במצוות אחרות כמו תפילין וציצית יש הסומכים בדיעבד על החיי אדם שסובר כי מוכח ממעשיו שהוא מכוון לקיום מצווה ואינו מעכב, אך זה אינו שייך לכאורה באכילה או בסיפור שיכול להתפרש גם כמעשה של חול.
הסבה
הסבה מעכבת אף בדיעבד, ולפי רוב הפוסקים אם לא הסב חייב לחזור ולאכול מצה בהסבה. הדבר נכון גם במצוות ארבע כוסות שחייב לחזור ולשתות בהסבה, למרות שמדובר במצווה דרבנן.
שיעור
שיעור מצת מצווה הוא כזית - כ-27 גרם - מצה מרובעת שלמה או כחצי מצת יד - תלוי מאוד בגודל ובעובי. יש לאכול את הכזית בשיעור אכילת פרס בין 3 דקות לשיטה המחמירה ועד ל-9 דקות לשיטה המקילה ביותר (לא סומכים על זה לכתחילה). ביין יש לשתות 86 סמ"ק לפי הגר"ח נאה, ולשיטת החזון איש כ-150 סמ"ק. יש לשתות לכתחילה את כל הכוס ובדיעבד את רובה.






0 תגובות