שרי החוץ של האיחוד האירופי דנו היום (שלישי) בלוקסמבורג בהשעיית הסכם ההתאחדות המנהל את קשרי החוץ והסחר עם ישראל, אך נותרו חלוקים עמוקות בשאלת נקיטת הצעדים המעשיים. הדיון מתקיים על רקע "חששות" של מספר מדינות מ"המצב ההומניטרי בעזה, האלימות ביהודה ושומרון וקידום חוק עונש מוות", בעוד מדינות מרכזיות כמו גרמניה ואיטליה בולמות את היוזמה.
ספרד
שר החוץ הספרדי, חוסה מנואל אלברס, הוביל את הקו האנטי-ישראלי הקורא לבחינה מחדש של ההסכם שנחתם בשנת 2000. לדבריו, "היום, האמינות של אירופה עומדת על הפרק", והוא הפציר בעמיתיו לקיים דיון מעמיק בנושא השעיית ההסכמים.
גרמניה
ברלין ממשיכה להתנגד לצעדים חד-צדדיים של ניתוק הקשר המסחרי ומדגישה את חשיבות השיח הישיר. שר החוץ הגרמני, יוהאן ודפול, הבהיר כי "זה חייב להיעשות באמצעות דיאלוג ביקורתי ובונה עם ישראל", למרות שציין כי ארצו העבירה ביקורת על חוק עונש המוות והאלימות ביהודה ושומרון.
צרפת ושוודיה
צרפת, בשיתוף עם שוודיה, הפיצה מסמך עמדה הקורא לנקיטת צעדים ממוקדים נגד ההתנחלויות, כולל הטלת מכסים והגבלות ייבוא. במסמך נכתב כי "אנו מאמינים כי האיחוד האירופי צריך להגביר בדחיפות את הלחץ על ישראל כדי לעצור את מדיניות ההתנחלויות והפרקטיקות שלה", תוך ציון העובדה כי המצב בשטח מתדרדר במהירות.
איטליה
שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני, הסביר כי התנאים הפוליטיים והמספריים בתוך האיחוד אינם מאפשרים קבלת החלטה כעת. הוא הביע חשש מהשלכות רוחביות של המהלך וציין: "אינני מאמין שחסימת הסכם הסחר היא כלי שימושי, כי בסופו של דבר היא תשפיע על האוכלוסייה הישראלית הכללית, שלעתים קרובות אין לה קשר למעשים שבוצעו על ידי הצבא".
בלגיה
בבריסל תומכים בנקיטת צעדים, אך מכירים במורכבות המדינית בתוך הגוש האירופי. שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, אמר כי מדינתו קוראת לפחות להשעיה חלקית של ההסכם, אך הוסיף כי בלגיה "מודעים לכך שהשעיה מלאה ככל הנראה אינה בהישג יד בהינתן העמדות של המדינות האירופיות השונות".
דנמרק
שר החוץ הדני, לארס לוקה ראסמוסן, העריך כי המאמצים להשגת רוב למהלך לא צלחו בשלב זה. הוא ציין כי "אין סימן לרוב כלשהו בעד נקיטת צעד כלשהו בנוגע להסכם ההתאחדות", כשהוא מצביע בין היתר על הפסקת האש הנוכחית בין ישראל ללבנון כגורם המשפיע על השיקולים.
הולנד
שר החוץ ההולנדי, טום ברנדסן, הדגיש כי "חשוב להגביר את הלחץ על ישראל", וטען כי הלחץ על ישראל הוא אמצעי להשגת יעד פוליטי ולא מטרה כשלעצמה. "המטרה היא לא להשעות את מדור הסחר. המטרה היא שינוי התנהגותי בישראל, ועל זה אנחנו עובדים", דברי ברנדסן.
0 תגובות