אזרחים איראנים אמיצים הסכימו להתראיין תחת מעטה של אנונימיות לרשת BBC, ולחלוק את תחושותיהם לאור ההתפתחויות האחרונות במלחמה עם ארה"ב.
"בהתחלה, לא רציתי שהמלחמה תתקיים...", אמרה אחת מהם. "אבל באמצע המלחמה, כל עוד הם כיוונו לדמויות מפתח, שמחתי באמת ובתמים על כל אחד ממקרי המוות שלהם."
"לבסוף", היא אומרת, "נשארנו איתם. שום דבר לא השתנה".
אישה אחרת, תיארה משבר משפחתי בעקבות המלחמה. בעוד היא ואחיה מתנגדים למשטר בתוקף, הוריה נותרו נאמנים לאייתולות.
היא מתארת כי בשלב מסוים הביעה חשש בפני אחיה כי המשטר ייפול והוריה יוצאו להורג על הקשר שלהם למשטר.
אח שלה ענה תשובה מקפיאת דם: "מכיוון שהם רוצים להיות קדושים מעונים, למה למנוע מהם את הזכות הזו?"
בתוך כך, נתוני מעצרים חסרי תקדים וזינוק במספר האסירים הפוליטיים שהוצאו להורג מעוררים חרדה בקרב הציבור האיראני מפני נקמת המשטר.
לפי ה-BBC, דיווחים המגיעים מתוך איראן מצביעים על כך שמשטר הרפובליקה האסלאמית יצא מהעימות הצבאי האחרון כשהוא מבוסס וחזק מבעבר.
למרות המלחמה והפסקת האש, שלטונו של המנהיג העליון החדש, מוג'תבא ח'אמנאי, נראה איתן, בעוד שפעילי זכויות אדם ועיתונאים מדווחים על אווירה קשה של פחד מפני מסע נקמה מתוכנן נגד מתנגדי השלטון מבית.
לפי נתוני סוכנות הידיעות של פעילי זכויות האדם HRANA, למעלה מ-53,000 בני אדם נעצרו מאז גל המחאות בינואר האחרון, ומספרם גדל באלפים נוספים במהלך ימי הלחימה.
בתקופה קצרה זו תועדו 21 הוצאות להורג של אסירים פוליטיים בתלייה, נתון המהווה שיא של שלושה עשורים. בין המוצאים להורג היו פעילים המזוהים עם מחאות ינואר ואנשים שהואשמו בריגול לטובת גורמים זרים.
עורכת הדין סוזן, הפועלת למען עצורים במדינה, העידה כי "אני חושבת שאם המלחמה תסתיים, המשטר כנראה יוציא את זעמו מהמלחמה הזו על האסירים. אני חושבת שאנחנו חיים על זמן שאול". לדבריה, היחס לאסירים הפך אלים ונוקשה משמעותית במהלך המלחמה, גם כלפי אלו שלא השתתפו בפעילות חמושה או אלימה נגד כוחות הביטחון.
גם העיתונות המקומית הנתונה לפיקוח הדוק חוששת מהחמרת הצעדים נגדה. עיתונאי מקומי המכונה ארמין הסביר כי "קודם לכן, יכולנו להיות מואשמים בעבירה פוליטית. אבל בתנאי המלחמה הנוכחיים, אם נדווח על המלחמה, אנחנו עלולים להיות מואשמים בריגול". אישום כזה במערכת המשפט האיראנית מוביל לעיתים קרובות לגזר דין מוות, מה שמביא לשיתוק מוחלט של הדיווחים העצמאיים.
בקרב המעמד הבינוני בטהרן קיימת אכזבה עמוקה מהעובדה שחיסולי הבכירים לא הובילו לקריסת השלטון. "כל כך הרבה מהאנשים שלהם עדיין עומדים. מה שדמיינתי לא התגשם. הכל נהיה גרוע יותר. ונשארנו עם הרפובליקה האסלאמית. אני שבורה מכך שהם ניצחו במלחמה הזו", ציינה סאנה, תושבת העיר. תחושת הייאוש גוברת לנוכח העובדה שמפגני אופוזיציה נותרו אסורים, בעוד מנגנוני המדינה מנהלים תעמולה מאסיבית ברחובות.
0 תגובות