צבא צרפת חשף בתערוכת הנשק יורוסאטורי 2026 דגם משודרג של טנק הלקלרק הכולל כלוב מתכת המותקן מעל הצריח להגנה מפני רחפנים תוקפים.
בעוד ישראל ואוקראינה מתמודדות עם רחפני הסיב האופטי, מעצמות מחפשות פתרונות יעילים לאיום החדש בשדה הקרב.
אמצעי מיגון זה, שזכה בעבר ללעג ברשתות החברתיות כאשר הופיע לראשונה על טנקים רוסיים בתחילת הפלישה לאוקראינה בשנת 2022, הוכיח את יעילותו המבצעית מול התגברות איום הרחפנים בשטח.
הצורך במיגון עליון התגבר בעקבות הלחימה הממושכת באוקראינה והשימוש ברחפני FPV. גם צה"ל אימץ פתרונות הגנה דומות על גבי טנקי המרכבה לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, ולאחרונה אף פרס רשתות על עמדות וכלי רכב בדרום לבנון מפני רחפני הנפץ של חיזבאללה. הכלוב יוצר מרחק בין ראש הקרב של החימוש לשריון, אך נותר פתרון פסיבי וחלקי שניתן לעקיפה על ידי תקיפה אופקית מהצדדים.
אב הטיפוס של מערכת המיגון העליונה פותח על ידי יחידת המחקר של הצבא הצרפתי, והייצור הסדרתי כבר החל בחברת קיי-אן-די-אס צרפת. ראש אגף הפיתוח הטכני של הצבא, הגנרל אוליבייה קוקה, ציין בתדרוך לתקשורת בפריז כי המערכות נמצאות כעת בתהליך אספקה שוטף לחטיבות השריון כחלק מתוכנית המודרניזציה "סקורפיון".
הדגם המשודרג, המכונה לקלרק XLR, כולל מלבד הכלוב גם מחשבים חדשים, שריון מודולרי משופר, מערכת הגנה קרובה ליצירת מסכי עשן, אמצעי הגנה מפני מטענים ומוקשים, מערכות לוחמה אלקטרונית ועמדת נשק נשלטת מרחוק ללחימה בשטח בנוי. הטנק מצויד בתותח 120 מילימטרים עם מערכת טעינה אוטומטית ומופעל על ידי צוות של שלושה לוחמים.
במקביל, בצרפת נערכים לעידן שאחרי הטנק הנוכחי, המתוכנן לצאת משירות סביב שנת 2035. מפקד כוחות היבשה, הגנרל פיליפ דה מונטנון, הסביר כי "יש לנו כבר כמה רעיונות, ואנחנו יודעים היטב שזה לא יהיה העתק מדויק של טנק הלקלרק. לצידו יפעלו רחפנים, ואנחנו יודעים שיהיה בו גם מרכיב רובוטי". פרויקט העתיד המשותף עם גרמניה, הצפוי להיכנס לשירות בשנת 2045, ישלב בינה מלאכותית ומערכות רשתיות רחבות.
0 תגובות