דלג לתוכן הראשי
מגזין כיכר

שלוש דמוקרטיות, שלוש שיטות: כך עובדת שיטת הבחירות בישראל, בארה"ב ובצרפת

בישראל הממשלה תלויה בכנסת, בארה"ב הנשיא ממשיך לכהן גם ללא רוב ואילו בצרפת הנשיא עשוי לחלוק את השלטון עם ראש ממשלה מהמחנה הנגדי | בטווח החודש הקרוב יתקיימו בחירות בישראל ובחירות אמצע בארה"ב - צרפת תחכה לשנה הבאה | והאם יש סיכוי לטראמפ לשמר רוב בקונגרס? (מגזין כיכר)

יג
כיכר השבת |
For sure. מקרון, נתניהו וטראמפ (צילום: הבית הלבן, צילום: אריה לייב אברמס\פלאש90, צילום: מסך)

פחות מחודש לפני בחירות האמצע בארצות הברית ושבועיים לפני הבחירות בישראל, מתחדדת שאלה מרכזית: מה קורה כאשר תוצאות ההצבעה אינן מעניקות למחנה השלטון את הכוח הדרוש לו? התשובה משתנה באופן משמעותי ממדינה למדינה, וחושפת שלוש תפיסות שונות של דמוקרטיה, יציבות ומשילות.

בישראל אובדן התמיכה בכנסת עלול לסכן את המשך כהונת הממשלה. בארצות הברית הנשיא יכול להישאר בתפקידו גם ללא רוב בקונגרס, אך יכולתו לקדם את מדיניותו עלולה להיפגע באופן משמעותי. ובצרפת נדרש לעיתים הסדר פוליטי בין נשיא לראש ממשלה ממחנות יריבים.

הפרלמנט הצרפתי (צילום: Richard Ying et Tangui Morlier)

כך עובדות השיטות

ישראל: ניצחון בקלפי אינו מבטיח שלטון

בישראל האזרחים מצביעים לרשימות מפלגתיות, והמנדטים בכנסת מתחלקים באופן יחסי לתוצאות הבחירות. השיטה מאפשרת למפלגות המייצגות קבוצות שונות באוכלוסייה לזכות בייצוג, אך מקשה בדרך כלל על מפלגה אחת להשיג רוב עצמאי.

הרכבת הממשלה מחייבת לרוב משא ומתן בין כמה מפלגות. גם המפלגה הגדולה ביותר אינה בהכרח זו שתרכיב את הממשלה: המבחן הוא היכולת לגבש תמיכה מספקת בכנסת בת 120 חברים, שבה רוב מוחלט עומד על 61 מנדטים.

לשיטה יתרון של ייצוג רחב, אך היא גם מעניקה לעיתים למפלגות קטנות כוח משמעותי במשא ומתן הקואליציוני, ראו ערך נפתלי בנט. כאשר שותפות פורשות או מסרבות לתמוך ביוזמות הממשלה, יכולתה לתפקד נפגעת.

הממשלה אינה נופלת אוטומטית ברגע שהיא מאבדת את הרוב, אך תלותה בכנסת הופכת משברים קואליציוניים לאיום ממשי על יציבות השלטון. היא כן נופלת אם הרוב מחליט על הצבעת אי-אמון, מה שיכול להתרחש בכל רגע כאשר לא קיים רוב טבעי בכנסת.

הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ב-27 באוקטובר, כאשר 7,331,981 בעלי זכות בחירה ייצאו לקלפיות. הכנסת ה-25 תמלא את ימיה לראשונה מאז הכנסת ה-11 שסיימה את כהונתה ב-1988.

לסיכום: השיטה בישראל מבוססת על הכלל לפיו "אין מלך בלא עם". ללא רוב - אין ראש ממשלה, אין ממשלה - והולכים לבחירות.

מליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת | נועם מושקוביץ ודני שם טוב)

ארה"ב: הנשיא נשאר, אבל עלול לאבד את יכולת המשילות

בארצות הברית הנשיא נבחר בנפרד מהקונגרס לתקופה של ארבע שנים. בבחירות האמצע, הנערכות באמצע כהונתו, נבחרים כל 435 חברי בית הנבחרים וכשליש מחברי הסנאט.

אם הדמוקרטים ישתלטו על אחד מבתי הקונגרס או על שניהם בבחירות שיתקיימו ב-3 בנובמבר, לא יאבד את הנשיאות. הוא ימשיך לכהן, משום שהמשך כהונתו אינו תלוי באמון הקונגרס. אלא שהיכולת שלו לקדם את מדיניותו עלולה להיפגע באופן משמעותי.

הקונגרס מחוקק חוקים, מאשר תקציבים ומפקח על הממשל. בית נבחרים הנשלט בידי האופוזיציה יכול לחסום יוזמות חקיקה ולפתוח בחקירות נגד הממשל. הסנאט מחזיק בסמכויות חשובות, בין היתר באישור מינויים בכירים. הנשיא יכול להוציא צווים נשיאותיים במסגרת סמכויותיו, אך הם אינם תחליף לחקיקה בכל תחום.

הקונגרס בארה"ב (צילום: שאטרסטוק)

צרפת: נשיא חזק, אך לא כל-יכול

צרפת מציעה מודל ביניים המכונה שיטה חצי-נשיאותית. הנשיא נבחר ישירות בידי הציבור לכהונה של חמש שנים. אם אף מועמד אינו משיג רוב מוחלט בסיבוב הראשון, נערך בדרך כלל סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים.

במקביל, האזרחים בוחרים את חברי האספה הלאומית בבחירות אזוריות, בדרך כלל בשני סיבובים. בניגוד לישראל, המושבים אינם מתחלקים באופן יחסי ארצי, אלא בהתאם לתוצאות בכל מחוז בחירה.

הנשיא מחזיק בסמכויות חשובות, ובהן מינוי ראש הממשלה והובלת המדינה בזירה הבינלאומית. עם זאת, הממשלה אחראית גם בפני הפרלמנט. כאשר הנשיא אינו מצליח להשיג רוב באספה הלאומית, הוא עשוי להידרש למנות ראש ממשלה שיוכל לזכות בתמיכת הפרלמנט, גם אם הוא משתייך למחנה יריב.

מצב כזה מכונה קוהביטסיון - דו-קיום פוליטי. הנשיא נשאר בתפקידו, אך ראש הממשלה מקבל משקל רב יותר בניהול ענייני הפנים ובהובלת המדיניות הממשלתית. ממשלה שאין לה רוב מוחלט יכולה לנסות להעביר חוקים באמצעות פשרות פוליטיות.

החוקה מאפשרת גם שימוש בסעיף 49.3 בתנאים מסוימים, המאפשר לקדם הצעת חוק ללא הצבעה רגילה עליה, אך המהלך חושף את הממשלה לאפשרות של הצבעת אי-אמון. אם זו מתקבלת, הממשלה נדרשת להתפטר. הנשיא יכול גם לפזר את האספה הלאומית ולקרוא לבחירות חדשות, בכפוף למגבלות החוקתיות.

גל המחאה בצרפת נמשך גם השבוע, כאשר עשרות אלפי תלמידים, סטודנטים, מורים ואנשי ארגוני עובדים יצאו לרחובות בערים ברחבי המדינה. לפי משרד הפנים הצרפתי, 161,500 בני אדם השתתפו בהפגנות ברחבי המדינה. ההפגנות, שהתמקדו בתחילה בתנאי הלימוד בבתי הספר התיכוניים, לוו בעימותים עם כוחות הביטחון בפריז ובערים נוספות.

הנשיא דונלד טראמפ (צילום: שאטרסטוק)

תכלס, מה הסיכויים של טראמפ לשמור על הרוב בקונגרס?

המאבק בארצות הברית מסתמן כמבחן משמעותי לנשיא. לפי ממוצע RealClearPolling, המבוסס על נתונים עד 11 באוקטובר, הדמוקרטים הובילו בהצבעה הארצית לבית הנבחרים בכ־50.2%, לעומת 41.9% לרפובליקנים - פער של 8.3 נקודות אחוז.

גם Cook Political Report העריך שהסיכויים נוטים לטובת הדמוקרטים במאבק על בית הנבחרים. עם זאת, ההצבעה הארצית אינה קובעת ישירות את מספר המושבים: כל מחוז בחירה מוכרע בנפרד, ולכן התוצאה תלויה גם בחלוקת המחוזות ובשיעורי ההצבעה.

המאבק בסנאט מורכב יותר. הרפובליקנים מחזיקים ברוב של 53 מול 47 סנאטורים המזוהים עם הדמוקרטים, כולל עצמאיים המתייצבים עמם. כדי להגיע ל־51 מושבים, הדמוקרטים צריכים להשיג ארבעה מושבים נטו נוספים. מרוצים במדינות כמו צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, מיין ואוהיו עשויים להיות מכריעים, אך הדרך לרוב דמוקרטי בסנאט אינה מובטחת.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

לכן, התרחיש שבו הדמוקרטים משתלטים על בית הנבחרים נראה אפשרי ואף מתחזק לפי חלק מהתחזיות, בעוד המאבק על הסנאט נותר פתוח יותר. גם אם טראמפ יאבד את הרוב בבית הנבחרים, אין פירוש הדבר שיאבד בהכרח גם את הסנאט או את יכולתו להמשיך לכהן כנשיא.

עוד בבעולם: