הפנטגון מעריך מחדש את פריסת כוחותיו במזרח התיכון, בסימן מוקדם לפוטנציאל של המלחמה עם איראן לשנות את הנוכחות האמריקאית באזור. אחד התחומים המרכזיים שנבחנים הוא האם להסיג כוחות מהמפרץ הפרסי, שם הבסיסים ספגו מכות קשות.
הנזק שנגרם למתקנים הוביל להזדמנות לבחון מחדש את הנוכחות באזור. במשרד ההגנה כבר ציינו כי ייתכן שלא יבנו מחדש את הבסיסים כפי שהיו. הניתוח מובל על ידי משרד המדיניות בפנטגון, לצד המטה המשולב ומפקדת המרכז.
מזכיר ההגנה פיט הגסת' טרם הורה על סקירה רשמית של הפריסה, וגורם בכיר הגדיר זאת כתכנון זהיר. הגורם ציין כי "קבלת החלטות תידרש בנוגע לחלק מהדברים הללו." מפקדת המרכז מפעילה בדרך כלל כ-40,000 חיילים בכ-20 אתרים באזור.
מתחילת השנה הזרימה ארצות הברית ספינות קרב, מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית כדי להגן על כוחותיה ולבצע מעל 13,000 תקיפות נגד איראן. הבסיסים הגדולים ביותר שוכנים במפרץ הפרסי, שם בחריין מארחת את המפקדה של הצי החמישי.
בעלות ברית במפרץ תלויות בעצמה הצבאית האמריקאית, וכל צמצום אזורי עלול להותיר מדינות ללא יכולת להגן על עצמן. דיונים אלו צפויים להגביר את הוויכוח בין תומכי ההתערבות הצבאית לבין המבקשים למקד משאבים בהגנת המולדת או בהרתעת סין.
השיחות כוללות את אדמירל בראדלי קופר, ראש מפקדת המרכז, התומך בדיונים על העברת כוחות מערבה. לפני תחילת המלחמה בפברואר 2026 פונו בסיסים רבים בשל פגיעותם. גורם המכיר את הפרטים מסר כי "איראן חושבת שאנחנו במקומות המסורתיים. ואנחנו לא."
ששה אנשי שירות אמריקאים נהרגו בתקיפה במרץ 2026 בכווית, ומאות מתקנים נפגעו. בנוסף, הצבא כילה מעל 1,000 מיירטי הגנה אווירית מתקדמים. מייקל ראטני, דיפלומט לשעבר, ציין כי "המלחמה באמת הדגישה את הפגיעות... של הכוחות האמריקאיים באזור."
הזזת כוחות מערבה לירדן, ישראל או סעודיה עשויה להקל על הלחץ. עם זאת, איראן הוכיחה יכולת לפגוע גם ביעד רחוק, ובחודש שעבר נהרגו ארבעה אנשי שירות אמריקאים בירדן. התקיפות האיראניות גרמו לתסכול רב בקרב בעלות הברית במפרץ.
אליסון מיינור, לשעבר מנהלת ענייני חצי האי הערבי במועצה לביטחון לאומי, אמרה כי "צריך לדון בכל אלה באופן מקיף ולא רק בשאלה של מספר החיילים בלבד." בפנטגון מעריכים את עלות המלחמה בכ-37.5 מיליארד דולר עד סוף ספטמבר 2026.
סכום זה אינו כולל את עלויות שיקום הבסיסים, שמוערכות בכ-5 מיליארד דולר. יועצים ומכונים שונים הציעו לסגור בסיסים בטווח הפגיעה של איראן או להעביר כוחות לישראל, אם כי קיימת מחלוקת בממשל בנוגע לרעיון זה בשל חששות מודיעיניים.
ההצעה להעביר חלק מהכוחות האמריקאיים הממוקמים במזרח התיכון לתוך שטח ישראל הועלתה על ידי גורמים ניציים בוושינגטון. בין היתר, דו"ח של מכון המחקר הפרו-ישראלי JINSA מהציע להעביר נכסים צבאיים של ארצות הברית לבסיס חיל האוויר עובדה בדרום הארץ.
במהלך ההיערכות למבצע "Epic Fury", וושינגטון אף שלחה מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-22 Raptor לבסיס עובדה. צעד זה נתפס כסימן נוסף להידוק היחסים הצבאיים והאסטרטגיים בין ארצות הברית לבין ישראל במהלך הלחימה באזור.
עם זאת, בתוך ממשל טראמפ קיימת מחלוקת פנימית עמוקה בנוגע להרחבת הנוכחות הצבאית הקבועה על אדמת ישראל. מתנגדי מהלך זה בממשל מעלים הסתייגויות ביטחוניות ומזהירים מפני ההשלכות של פריסה מורחבת.
החשש המרכזי שמביעים הגורמים המתנגדים נוגע ליצירת פגיעות בתחום הריגול הנגדי. בפנטגון קיימת דאגה גוברת מפעילות ריגול ישראלית, והחשש הוא שנוכחות נרחבת של חיילים וציוד אמריקאי תחשוף מידע מודיעיני רגיש.
0 תגובות