אמש (יום ראשון) נשיא קולומביה, גוסטבו פטרו, לא חסך במילים קשות כשכינה את המבצע האמריקני בוונצואלה "אות קלון שהיבשת הזו לא תשכח לדורי דורות" והשווה את מעשי ארה"ב לאלו של פראנקו ואפילו היטלר.
ברור שהשוואתו הקיצונית של פטרו לצוררי העבר נאמרת מתוך פחד עמוק וממשי על הכיסא שלו.
אבל קשה להכחיש כי השאיפות הטריטוריאליות של דונלד טראמפ והתבטאויותיו ב-48 השעות האחרונות, מאז לכידתו של ניקולס מדורו, בהחלט מעוררות אי-נחת בכל אדם המתבונן במפות העולם.
רק אתמול נפוץ ברשת X (לשעבר טוויטר) ציוץ של קייטי מילר, רעייתו של יועצו הבכיר של טראמפ, סטיבן מילר, שבו היא פרסמה תמונה של מפת גרינלנד בצבעי דגל ארצות הברית. על התמונה הופיעה רק המילה “SOON” – רמז מעורר תהיות על כוונות או שאיפות אמריקניות כלפי האי.
הציוץ עורר תגובות נרחבות ברשתות החברתיות והביא להתייחסות רשמית מצד דיפלומטים דנים, שהדגישו את חשיבות שלמותה הטריטוריאלית של גרינלנד. האירוע מסמן, מבחינה תקשורתית, את ההשפעה של טראמפ על סביבתו הקרובה ואת האופן שבו רעיונותיו האישיים מקבלים ביטוי גם דרך יועציו ובני משפחתם.
טראמפ מחייה את דוקטרינת מונרו מהמאה ה‑19, שהוכרזה לראשונה בידי הנשיא ג’יימס מונרו ב‑1823 במטרה להבטיח את העליונות האמריקנית בחצי הכדור המערבי ולמנוע כל התערבות של מעצמות אירופאיות במדינות אמריקה הלטינית והקריביים. הדוקטרינה המקורית דיברה בעיקר על הגנה מפני התערבות חיצונית, תוך שמירה על עצמאות מדינות חדשות וחיזוק מעמד ארצות הברית ככוח אזורי מרכזי.
טראמפ לוקח את הרעיון ההיסטורי הזה צעד קדימה ומעניק לו כינוי אישי – “דוקטרינת דון‑רו” (דו-נלד, “רו”). תחת תפיסה זו, לאחר לכידתו של ניקולס מדורו, הצהיר הנשיא בנחרצות כי ארצות הברית היא זו “שבשליטה” בוונצואלה, ושהוא מקדם תוכנית דרמטית להשתלטות על תעשיית הנפט של המדינה.
וכך בתוך פחות מ‑48 שעות, סימן טראמפ יעדים נוספים, מגרינלנד ועד קולומביה וקובה וגם עד איראן. והבהיר שהמדיניות האמריקנית תחול במעשים, לא רק בדיבורים.
הוא תקף את פטרו אישית, כינה אותו "אדם חולה" המנהל "מפעלי קוקאין" וציין כי מבצע צבאי נגד קולומביה "נשמע לו טוב", תוך שהוא מזהיר את מקסיקו "לקחת את עצמה בידיים" ומציע לשלוח לשטחה כוחות צבאיים אמריקניים כדי להילחם בקרטלי הסמים. או בלשונו הזהב של הנשיא: "מקסיקו נשלטת על ידי הקרטלים. צריך לעשות משהו בקשר לזה.”
המבט האימפריאליסטי של הבית הלבן אינו עוצר בדרום אמריקה; בתוך פחות מיומיים חידש טראמפ את דרישתו לרכוש או לספח את גרינלנד מידי דנמרק, בטענה שהאי חיוני לביטחון הלאומי האמריקני מול רוסיה וסין, תוך שהוא לועג ליכולות ההגנה של הדנים וממנה שליח מיוחד לקידום המהלך.
במקביל, מזכיר המדינה מרקו רוביו הזהיר את הממשל בקובה כי עליהם להיות "מודאגים לפחות מעט", בעוד טראמפ טוען כי קובה "מוכנה לנפילה" לאחר שאיבדה את אספקת הנפט המסובסד מוונצואלה.
אפילו מעבר לים, איראן נכנסה לכוונת עם איומים להתערבות אמריקנית "אם המשטר בטהרן יפגע במוחים", מה שיוצר תחושה של נשיא הרואה במפות גאוגרפיות ובגבולות המוכרים המלצות הניתנות לשינוי.
המהלכים הללו, הכוללים מינוי שלוחים לטריטוריות של בעלות ברית כמו דנמרק ואיומים צבאיים על שכנותיה של ארה"ב, מציירים תמונה ביקורתית של מדיניות חוץ חריגה בלשון המעטה. קשה להיזכר במנהיגים שפויים ששאפו כל כך הרבה בכל כך מעט זמן ושיעמדו בצד הנכון של ההיסטוריה.
0 תגובות