הממלכה המאוחדת חווה בשנים האחרונות תופעה חסרת תקדים: שרשרת ארוכה של התפטרויות ראשי ממשלה, שהחלה במפלגה השמרנית והמשיכה אל מפלגת הלייבור השלטת. התופעה מעוררת שאלות יסודיות לגבי יציבות המערכת הפוליטית הבריטית ויכולת ההישרדות של מנהיגים בדאונינג 10.
כידוע, הטלטלה הפוליטית הנוכחית החלה להאיץ באופן משמעותי בשנת 2016, בעקבות תוצאות משאל העם על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי.
דיוויד קמרון, השמרן שכיהן כראש הממשלה דאז, הודיע על התפטרותו מיד לאחר שהתוצאות הראו כי רוב האזרחים תומכים בברקזיט. המהלך פתח פתח לעשור של חוסר יציבות שלא ידעה הממלכה כמותו.
שלוש שנים, ארבעה ראשי ממשלה
יורשתו של קמרון, תרזה מיי, נאלצה לעזוב את התפקיד בשנת 2019 לאחר שלא הצליחה להעביר בפרלמנט את הסכם היציאה מהאיחוד האירופי.
מיי התמודדה עם מרד פנימי ממושך בתוך המפלגה השמרנית, שהוביל בסופו של דבר להודעתה על סיום כהונתה.
בוריס ג'ונסון, שהחליף את מיי והוביל את המפלגה השמרנית לניצחון גדול בבחירות, נאלץ אף הוא להתפטר בשנת 2022. עזיבתו הגיעה בעקבות שורת סקנדלים פוליטיים קשים, ובראשם קיום מסיבות בניגוד לחוקי הקורונה, שהובילו לאובדן אמון גורף מצד שריו וחברי מפלגתו.
שיא חוסר היציבות נרשם באותה שנה עם בחירתה של ליז טראס, שכיהנה בתפקיד במשך 45 ימים בלבד - הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה הבריטית. טראס התפטרה בעקבות תוכנית כלכלית שגרמה לטלטלה חריפה בשווקים הפיננסיים ולירידה דרסטית בערך הליש"ט.
המשבר חוצה את קווי המפלגות
רישי סונאק, שהחליף את טראס, הצליח לכהן תקופה ארוכה יותר אך הוביל את המפלגה השמרנית להפסד כבד בבחירות. כעת, כאשר קיר סטארמר מפנה את מעון ראש הממשלה לאחר כהונה קצרה, מתברר כי חוסר היציבות אינו מוגבל למפלגה השמרנית בלבד.
אנדי ברנהאם, שצפוי להיכנס לתפקיד, הצהיר בנאומו כי בריטניה זקוקה לשינוי עמוק לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית. "הפוליטיקאים צריכים להשתפר", אמר ברנהאם, תוך שהוא מציין את הצורך בממשלה יציבה שתוביל שינויים משמעותיים.
התופעה מעוררת דאגה בקרב משקיפים פוליטיים, המצביעים על כך שהתדירות הגבוהה של חילופי מנהיגים פוגעת ביכולת התכנון ארוך הטווח ומחלישה את מעמדה של בריטניה בזירה הבינלאומית. יצוין כי בעשור האחרון כיהנו בממלכה שישה ראשי ממשלה שונים, לעומת שלושה בלבד בעשור שקדם לכך.
השאלה המרכזית שעולה כעת היא האם ברנהאם יצליח לשבור את המעגל ולהוביל ממשלה יציבה, או שמא נמשיך לראות את התופעה של חילופי מנהיגים תכופים. התשובה לכך תלויה לא רק ביכולותיו האישיות, אלא גם ביכולתו לגשר על הפערים הפנימיים במפלגתו ולהתמודד עם האתגרים הכלכליים והחברתיים העומדים בפני הממלכה.
0 תגובות