משמר החופים של ארצות הברית צפוי להכניס לתוקף בחודש הבא מדיניות חדשה, שתסווג מחדש את צלב הקרס ואת חבלי הלולאה – מזוהים היסטורית עם אלימות נגד יהודים ואפרו־אמריקאים – כ"סמלים מעוררי מחלוקת" ולא כסמלי שנאה. כך פורסם בוושינגטון פוסט ועורר סערה בקרב אנשי המשמר, במיוחד יהודים ושחורים המשרתים בארגון. גם דגלי קונפדרציה נכללים תחת ההגדרה החדשה.
לפי המדיניות המעודכנת, שתיכנס לתוקף ב־15 בדצמבר, הצגת אחד מהסמלים הללו תחייב דיווח למפקד, שיבחן את ההקשר ויתייעץ עם הלשכה המשפטית לפני החלטה על הסרתו.
המונח "תקרית שנאה" יימחק מהנהלים, וכל המקרים יטופלו תחת סיווג נמוך יותר של "הטרדה". שינוי נוסף ומעורר דאגה הוא מגבלת זמן של 45 ימים בלבד להגשת תלונה – בעייתית במיוחד לאנשי צוות השוהים חודשים בים.
עד היום נכללו צלבי קרס במדיניות 2019 כסמלים ש"עצם הצגתם עלולה להוות תקרית שנאה", מה שאפשר למפקדים להורות על הסרתם באופן מיידי. אותה מדיניות גובשה בין היתר לאחר מעצר קצין משמר החופים כריסטופר האסון, שהואשם בתכנון מתקפה על מחוקקים ובתמיכה בלאומנות לבנה.
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ, המבקש לצמצם את מדיניות הגיוון (DEI) בצבא. שר המלחמה פיט הגסת' טען כי מדיניות הגיוון הקודמת פגעה בכשירות הכוחות והורה לבחון מחדש את כל נוהלי ההתמודדות עם אפליה וקיצוניות. גם משמר החופים, הכפוף למחלקת ביטחון המולדת בהובלת קריסטי נואם, מיושר כעת עם הקו החדש.
מאז כניסת טראמפ לתפקיד הוחלפו חלק מהבכירים בארגון. אדמירל לינדה פייגן, האישה הראשונה שעמדה בראש זרוע צבאית אמריקנית, פוטרה ביום העבודה הראשון של הנשיא בטענה שסימנה קו "מוגזם" של גיוון. מחליפה, אדמירל קווין לונדי, שהתנגד להגדרת צלבי הקרס וחבלי הלולאה כתקריות שנאה, הוא המועמד המוביל לפיקוד הקבוע.
גורם יהודי בכיר במשמר החופים הגדיר את המדיניות החדשה "מצמררת" והתריע כי טשטוש הקשר הישיר בין צלבי קרס לאלימות כלפי יהודים ושחורים יערער את תחושת הביטחון של אנשי הצוות. לדבריו, המסר הסמוי הוא שאם חייל יהודי או שחור נמצא חודשים על סיפון לצד מי שתולה בתאו צלב קרס, ייתכן שלא ירגיש בטוח לדווח על כך כשיידע שהוא יישאר באותה ספינה זמן רב.
הפער בין המדיניות החדשה לסטנדרטים במדינות אחרות בולט במיוחד. בגרמניה, למשל, הצגת סמלים נאציים אסורה ברוב המקרים ועלולה להביא לקנסות או למאסר, למעט שימושים חינוכיים או אמנותיים. בארה"ב, לעומת זאת, חופש הביטוי מאפשר הצגת סמלים נאציים, וההגבלות בצבא הן עניין של מדיניות פנימית בלבד.
שאר זרועות הצבא האמריקני ממשיכות לאסור במפורש הצגת סמלים המזוהים עם ארגונים קיצוניים. בצבא היבשה ובחיל האוויר קיימת הוראה האוסרת על חיילים להציג דברים התומכים בפעילות קיצונית – כולל בגדים, מדבקות וקעקועים – גם ללא ציון מפורש של צלב הקרס.
משמר החופים עצמו כבר התמודד בעבר עם מקרים מתוקשרים של סמלי שנאה, בהם מציאת לולאת חבל בתיקו של צוער שחור ובמשרד מדריכה שהתייחסה לנושא מול חניכים. אירועים כאלה תרמו לגיבוש המדיניות המחמירה שעתה הופכת מקלה בהרבה.
המדיניות החדשה מעוררת התנגדות בולטת בזירה הציבורית והפוליטית. ראש העיר ניו יורק, זוהרן ממדאני, כינה את ההנחיות "דוחות". הסנאטורית ג'קי רוזן (דנבדה) דרשה מממשל טראמפ לבטל את ההחלטה לפני שתיכנס לתוקף, ואמרה כי "בעידן של עלייה באנטישמיות בארה"ב ובעולם, ריכוך מדיניות שנועדה למנוע פשעי שנאה שולח מסר מסוכן ומעמיד את ביטחונם של אנשי המשמר בסיכון".
0 תגובות