בדובאי, אבו דאבי, שארג'ה וראס אל-ח'יימה פעלו במשך שנתיים וחצי חמישה סניפים של בנק מצרים – הבנק השני בגודלו במצרים, בבעלות מלאה של ממשלת קהיר. הם טיפלו בשקט בעסקאות שהגיעו לכמעט שני מיליארד דולר. אלא שלפי משרד האוצר האמריקאי, חלק גדול מהכסף הזה לא היה "רק עסקים" – הוא היה חמצן פיננסי למשטר האיראני.
ב-28 באוגוסט 2026, תחת השם הקוד "Operation Economic Outcast" (מבצע "מנודה כלכלי"), הכה שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט. רשת אכיפת הפשעים הפיננסיים (FinCEN) הודיעה כי חמשת הסניפים של בנק מצרים באיחוד האמירויות הם "דאגה מרכזית להלבנת הון".
ההערכה הרשמית: בין ינואר 2024 ליוני 2026 עברו דרכם כ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שזוהו כחלק ממערכת "הבנקאות השחורה" של איראן. בין הלקוחות, לפי ההודעה האמריקאית, היו חברות קש ששימשו את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה (IRGC) לעקיפת סנקציות, ואף לכספים שקשורים למנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי.
המשמעות המעשית: ניתוק מהדולר
המשמעות המעשית ברורה וקשה: אם ההצעה תהפוך לכלל סופי – אחרי תקופת שימוע של 30 יום – בנקים אמריקאים ייאסרו מלנהל חשבונות קורספונדנט עבור הסניפים האלה. בלי חשבונות כאלה אין סליקה בדולרים, אין העברות בינלאומיות, אין מימון סחר במטבע החזק בעולם. המודל העסקי הבינלאומי של הסניפים קורס בפועל.
בנק מצרים הוא נכס ריבוני. פגיעה בו היא פגיעה ישירה בזרוע פיננסית של משטר א-סיסי. בקהיר כבר מרגישים את החשש: המערכת הבנקאית המצרית מתמודדת ממילא עם משבר כלכלי ומחסור כרוני במטבע זר. דיווחים מצביעים על חשש שהמהלך עלול לערער אמון רחב יותר.
עם זאת, האמריקאים ניסחו את הצעד בצורה כירורגית: הוא חל רק על הסניפים באמירויות, לא על המטה בקהיר ולא על סניפים במדינות אחרות. נכון לעכשיו אין הוכחה פומבית שהנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי או בכירי ממשלו ידעו באופן אישי על זרם הכספים הספציפי. אבל עצם העובדה שבנק ממשלתי גדול אפשר פעילות כזו מעלה שאלות קשות על מחלקות הציות ועל הפיקוח הרגולטורי.
תגובת האמירויות ומצרים
הבנק המרכזי של איחוד האמירויות (CBUAE) לא חיכה. הוא הורה מיד על חקירה פורנזית וביקורת עומק דחופה של העסקאות. יחד עם הבנק המרכזי של מצרים הודיעו כי הסניפים ממשיכים לפעול "כרגיל" בינתיים, תוך תיאום מלא ושיתוף פעולה עם החקירה. המסר הברור: אף אחד לא רוצה שהמוניטין הפיננסי הבינלאומי של האמירויות ייפגע.
המסר של וושינגטון ברור: זה לא רק על בנק אחד. זה מסר אזורי חריף – גם מדינות ידידותיות לארה"ב, כמו מצרים, ייחתכו באגרסיביות ממערכת הסליקה הדולרית אם יאפשרו לאיראן להשתמש בבנקים שלהן כפרצה. בסנט הגדיר את המבצע כניסיון "לנתק כל קו חיים כלכלי שנותר לטהראן".
השעון מתקתק. 30 הימים של השימוע כבר רצים. אם הסנקציה תהפוך לסופית, חמשת הסניפים באמירויות עלולים להפוך לדוגמה חיה למה שקורה כשדולרים איראניים מוצאים דרך לבנק "נקי". השאלה הגדולה שנשארת פתוחה: האם זו רק ההתחלה של מבצע "מנודה כלכלי" – או שהמכה הבאה כבר בדרך?
0 תגובות