היסטוריה ואקטואליה

האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?

הגר"ש שקופ למד את כל מכמני התורה, ואף קבע לימוד יומי בספר הזוהר הקדוש. אך האם הגאון הליטאי הנודע - התעניין גם בספרות הכללית?! (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |

פרק י"ח: לגר"ש שקופ ולראי"ה קוק היו קשרים חמים. במכתב שכתב הגר"ש שקופ לרב צבי נריה נכתב בין היתר: "האיש המורם מעם, הגרא"י זצ"ל (הרב קוק)", וזה מצידו שקל למנותו כראש ישיבת במרכז הרב, כפי שהזכרנו.

הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>

כשיצא ספר "שערי יושר" בשנת תרפ"ח (1928), נשא הראי"ה קוק דרשה אוהדת בה אמר בין היתר: "ארבעים שנה הוא מרביץ תורה בישיבות, וכל שיעוריו... של השיטה החדשה המעמיקה ומהגינת את העיון. הוא אמן ההסבר. הספר הוא כולו חידוש גדול, והוא ביחוד ספר מחנך לצעירי הלומדים בסגנון המחודש בחקרי הלכה. אישיות יקרה זו אשר נתגלתה מצעדיה הראשונים ביושר אנושי מפליא, מתייחסת בחבה וחיוב גם לבנין הארץ".

הגר"ש שקופ למד את כל מכמני התורה, ואף קבע לימוד יומי בספר הזוהר הקדוש. בסוף ימיו אף התבטא שהוא מצטער שלא למד מספיק את תורת הנסתר.

הרב ד"ר שי עקביא ווזנר במאמרו, מתפלמס האם הגר"ש שקופ עיין בספרות כללית של חכמי תקופתו, או לאו.

התשובה היא כפי שכותב וואזנר, שבכל כתבי הגר"ש שקופ לא צוטטו קטעים מספרות כללית, וכך תלמידיו המובהקים שהלכו בדרכו לא מזכירים זאת.

אולם ממשיך וטוען ווזאנר, שמכך שלא הוזכרו ספרות כללית בכתביו של הגר"ש שקופ, אין זאת ראיה שאכן הוא לא עיין בה. שכן גם 'כתבי קבלה' לא מוזכרים בספריו, למרות שלמד 'קבלה' ע"פ עדות תלמידיו (לבד מהקדמתו לשערי יושר בו מזכיר הגר"ש שקופ את ספרו הקבלי של הרמח"ל קל"ח פתחי חכמה).

מדמות אחרת באותו דור - הגר"א גורדון ראש ישיבת טלז (שלמרות שמכתביו אין שמץ של עדות שעיין בספרות כללית, ואף ישנם עדויות שעיין ותקף אותם בחריפות), מנסה להעלות השערה וואזנר שגם הגר"ש שקופ עיין בספרות כללית.

מי שמעיד על הגר"א גורדון שעין בספרות כללית, הוא ההיסטוריון בן-ציון דִינוּר שלמד אצלו בטלז. לטענתו של דינור הגר"א גורדון בדרשותיו היה מתפלמס ותוקף בזעם את משכילי דורו המפורסמים – את ההיסטוריון צבי הירש גְרֶץ שלימים זוהה עם התנועה הקונסרבטיבית, וכן את ההיסטוריון וחוקר התלמוד אייזיק הירש וייס.

וואזנר מסכם: "נוכל לגזור גזירה שווה גם לגבי הגרש"ש. העובדה שאין הוא מזכיר ספרות כללית בכתביו השונים, כמו גם העובדה שתלמידיו ממשיכי דרכו אינם מציינים שהתעניין או קרא ספרי השכלה ותרבות כללית – אין בהן כדי ללמדנו בוודאות שהוא לא התעניין בתחומים אלה".

(אמר הכותב: מעניין מה היה מגיב רבי שמעון שקופ בעצמו, כשהיה שומע ל"גזירה שווה" שחקר והתפלפל וואזנר בנוגע לסוגיה דידן...)

לקריאה נוספת:

- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).

- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר