ליקווד.
אין יהודי חרדי שלא שמע את שם העיר הזאת. בהתחלה, כשניסינו לברר פרטים אודות ישיבת 'בית מדרש גבוה' , נתקלנו בבעיה שנתנה לנו הבנה בנוגע לזהות הישיבה. חלק מהאברכים ב"בית מדרש גבוה" בלי טלפון. בלי טלפון בכלל. מדובר במקום תורה השני בגודלו בעולם (אחרי מיר) ונכון לכתיבת שורות אלה מונה הישיבה מעל 8,000 תלמידים (כן ירבו).
תלמידי הישיבה מגיעים בעיקר מארה"ב, מליקווד עצמה וממדינת ניו יורק הסמוכה על כל מושבותיה, ברוקלין, מונסי וסביבות המדינה. מספר לא מבוטל של בחורים מגיעים מחוץ לארה"ב כגון קנדה, דרום אפריקה, מקסיקו ואפילו מארץ הקודש. בחורים רבים ממוצא אמריקאי לומדים בארץ בישיבת מיר, ולאחר מכן עוברים ל'בית מדרש גבוה' לתקופת השידוכים.
תלמידי הישיבה נשארים בישיבה בממוצע 8 שנים, כשנתיים לפני הנישואים וכשש שנים לאחר החתונה במסגרת הכולל. לאחר מכן, חלק מהתלמידים הולכים להתפרנס והשאר נשארים ללמוד במסגרות הכולל בישיבה. מאז היווסדה העמידה הישיבה עשרות אלפי בוגרים, בנוסף לאלפי התלמידים הנמצאים כיום בישיבה.
הישיבה נוסדה על חורבותיה של ישיבת עץ חיים בסלוצק, שעמדה בראשותם של הגאון הרב אהרון קוטלר והגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל.
הרב קוטלר זצ"ל שהצליח להימלט מן השואה לארה"ב, הקים את הישיבה בשנת 1943. בתחילה מנתה הישיבה כמניין תלמידים, ועד לפטירתו של הרב קוטלר בשנת 1962 מנתה כ120 תלמידים בלבד. מאז גדלה הישיבה, ובזכותה פרח המקום וגדל לעיר תורה של ממש, כאשר רוב מניין ובניין של תושבי העיר הם יהודים בני תורה.
הפצת תורה ברחבי העולם
הגאונים הרב נתן וכטפוגל והרב שניאור קוטלר זצ"ל לקחו על עצמם להפיץ את התורה של 'בית מדרש גבוה' ברחבי העולם, ויצאו בקריאה להקים כוללים של בוגרי הישיבה בכל קצוות תבל. קהילה ידועה במיוחד של יוצאי לייקווד היא בעיר טורנטו שבקנדה, בראשם עומד הגאון הרב שלמה מילר. בזכות התיישבות האברכים במקום, העיר פרחה והפכה למקום תורה מרכזי.
גם כיום הפרויקט עדיין בעיצומו, כאשר קיים בישיבה משרד מיוחד, שתפקידו לשבץ את האברכים בקהילות יהודיות ברחבי העולם, על מנת להקים מושבות חדשות של תורה ויראה.
רבני הישיבה
ראשי הישיבה:
• הגאון הרב מלכיאל קוטלר
• הגאון הרב ירוחם אולשין
• הגאון הרב דוד שוסטל
• הגאון הרב ישראל ניומן
המשגיחים:
• הגאון הרב מתתיהו סלומון (הרב מתתיהו חיים בן עטל לרפואה שלימה בתושח"י).
• הגאון הרב אליעזר סטפנסקי
• הגאון הרב אבא ברודנא
• הגאון הרב אהרון שוסטל
• הגאון הרב יעקב פולק
• הגאון הרב בן ציון קוקיס
•הגאון הרב ראובן הלפרן
שעות הסדרים ב'בית מדרש גבוה':
סדר א': 9:45-13:45
סדר ב': 15:45-19:45
בית מדרש גבוה: עיר של שטייגען
הישיבה שוכנת כאמור בעיר ליקווד שבמדינת ניו ג'רזי, מרחק כשעה נסיעה מניו יורק. בעיר מתגוררות אלפי משפחות חרדיות, ומספר היהודים בעיר מוערך לקרוב ל100,000 איש.
בשיחה שקיימנו עם אחד הבחורים הלומדים במקום, תיאר ר' דוד: "כולם בשיא השטייגען...אם אני לוקח טרמפ לישיבה זה ברור שנדבר בלימוד. כולם שומעים את ההקלטות של השיעורים בחזרה הביתה. זה כמו מיר רק בחוץ לארץ... כולם פה באמת באווירה של לימוד כל הזמן. החידוש הוא שגם בחוץ לארץ אתה יכול למצוא מקום תורה, אלפי אנשים מגיעים כל יום ללמוד וכולם מגיעים בזמן. בכל בית מדרש יש שחרית וכולם מגיעים להתפלל לפני הלימוד".
בנין הישיבה הישן שוכן ברחוב השישי (6th st) והישיבה כולה נפרסת בשטח ענק ברחבי העיר. חלק מבתי המדרש נמצאים במרחק של מספר רחובות האחד מהשני:
• בית המדרש הישן (או "המרכזי" ) הוא הקטן ביותר ובסמוך לו בתי מדרש "מזרח" ו"מערב".
• באותו קמפוס נמצא בית המדרש החדש "בית יצחק".
• במרחק של שני רחובות שני בתי מדרש נוספים: "בית שלום" ו"בית אהרון".
• בהליכה של חמש דקות נוספות שוכנים שני בתי מדרש נוספים "פורסט" ו"קארי" על שם הרחובות בהם שוכנים בתי המדרש.
•אם תלכו עוד כעשר דקות, תמצאו עוד בית מדרש השייך לישיבה הקרוי "פרינסטון", גם על שם הרחוב.
ועוד...
"הישן"- לימוד ב"עיון"
ה"ישן" הוא הבניין ה"מרכזי" והראשון שפתחה הישיבה במקום. מדובר כאמור בבית מדרש קטן ולצידו שוכנים עוד שני בתי מדרש שנפתחו עם התפתחות הישיבה, "מזרח" ו"מערב".
בבנין הישן שוכן גם "אוצר הספרים" המרכזי של הישיבה, וגם הפנימיה נמצאת בסמוך. בהיכל זה לומדים אך ורק את המסכת הישיבתית הנלמדת באותו זמן.
דרך הלימוד בלייקווד הוא בעיון רב, אף יותר ממה שמקובל באר"י. לפי עדות של אחד הבחורים בישיבה ב"זמן" אחד לומדים כעשרה דפים בלבד. עם זאת, בבתי מדרש אחרים קיימות "חבורות" שלומדות מסכתות שונות גם ב"בקיאות".
"בית יצחק"
מדובר במבנה החדש ביותר השייך לישיבה. סיום הבניה היה בשנת 2015 והתפילה הראשונה בהיכל היתה בערב ראש השנה תשע"ו.
הבניין כולו בן שלוש קומות, כאשר ההיכל המרכזי נמצא בקומת הכניסה. קומה מעל נמצאת עזרת הנשים ומתחת לבית המדרש עוד אולם לימוד ענק שמשמש גם כמקום כינוס עבור שיעורים ואירועים מיוחדים בישיבה.
למרות שבית המדרש הישן היה נחשב בעבר למרכזי, עם בניית מבנה בית יצחק, נחשב מקום זה להיכל הלימוד העיקרי בו לומדים כ1500 תלמידים בו בעת. סדר הלימוד הינו ב"חבורות" כאשר בהיכל לומדים יחד בחורי הישיבה וקבוצה של אברכים.
בסרטונים שלפניכם- השטייגען ב'בית יצחק':
בית המדרש "אלומנאי" ותוכנית "אור שמואל"
בעיר לייקווד כולם מחוברים ללימוד התורה. כחלק מקמפוס הישיבה קיים בית מדרש בשם "אלומנאי" בתוך בניין "בית שלום". הוא מיועד בעיקר ליהודים העמלים לפרנסתם שאינם מוותרים על אווירת הלימוד של הישיבה. בנוסף קיימת בעיר לייקווד תוכנית בשם "אור שמואל". הלימוד מתקיים בעיקרו בבית המדרש "לוצק". לפני התפילה בשעה 6 בבוקר מתחיל סדר הלימוד. בשעה זו מתקבצים כ150 בעלי הבתים לסדר לימוד באווירה ישיבתית ו"עושים שטייגען" במשך 45 דקות רצופות . הפרויקט עבר מזמן את העיר ליקווד ומתקיים כיום במספר מקומות בעולם.
צפו בסדר הלימוד:
בית שלום ובית אהרון
בנוסף לבית המדרש הקטן, שוכן ברחוב התשיעי (9th st) בבניין בית שלום גם בית מדרש ענק המכיל 700 מקומות בו לומדים יחד בחורים ואברכים. סדר הלימוד במקום משתנה בין חבורה לחבורה, כאשר חלק הארי לומדים הלכה ב"עיון". גם בבית המדרש "בית אהרון" עיקר הדגש הוא בלימוד הההלכה ורבים הלומדים המקבלים "סמיכה".
בית המדרש "בית שלום":
צפו בסדר לימוד בבית המדרש "בית אהרון":
השידוכים ו"הפריזר":
בישיבה שורר סדר מופתי. כל תלמיד יודע בדיוק מהו מקום הישיבה שלו וזאת מכיוון שלכל תלמיד יועד מקום ספציפי. כל מקום ממוספר ומתויג וכל בחור ואברך יכול לנקוב במדויק באיזה אזור הוא יושב.
ולא רק שכל אחד יודע מה המקום שלו בהיכלי הישיבה השונים, אלא גם כל אחד יכול לדעת בדיוק, היכן יושב כל בחור. בכניסה לכל בית מדרש קיים קטלוג ובו מצוינים שמות הבחורים בטבלה מסודרת. מול כל שם בטבלה מקום ומספר.
כולם בליקווד יודעים, שאם נכנס אברך בגיל מסוים ומעיין ברשימות, כנראה הגיע "עת דודים" לאחת מבנותיו והלה בא "לבדוק" את השם שנתן לו השדכן המקומי. לא כמו בארץ ישראל שבא אברך לברר על שם של בחור, ומסתכן בכך ששאל את המיועד בכבודו ובעצמו...
עולם השידוכים ב'בית מדרש גבוה' ראוי לכתבה בפני עצמה. כ1500 מתלמידי הישיבה נמצאים בשידוכים, חלק מהם תלמידי הישיבה וותיקים, והחלק השני, תלמידים שבאו במיוחד לעיר לייקווד לתקופת השידוכים.
תלמידים המגיעים לישיבה מבחוץ, אינם מורשים לעסוק בשידוכים במשך תקופה של כשלושה חודשים מתחילת הזמן. יוצא מן הכלל בחור שהגיע לישיבה כאשר הוא כבר באמצע שידוך שאז קיים לגביו נוהל מסודר מול הנהלת הישיבה, וכל זה על מנת לשמר את הבחורים באווירה של לימוד.
מכאן באה המילה "פריזר" שפירושה באנגלית "הקפאה", כלומר שבחורים שכבר התחילו שידוכים לפני שנכנסו לישיבה "מקפיאים" את השידוכים וחוזרים ללמוד במשך שלושה חודשים רצופים.
ה"ט"ו באב" של 'בית מדרש גבוה'
לאחר סיום תקופת ה"פריזר" מורשים הבחורים לחזור לעסוק בשידוכים. בחורף התאריך המותר הוא בט"ו בשבט, ובקיץ מותר לחזור לאחר י"ז בתמוז. ככלל, באלול אין קבלה של בחורים חדשים לישיבה.
חניון ענק ורכבים שכורים
בשונה מארץ ישראל, בחורים בגיל מסוים הלומדים בישיבה מורשים לעבור רישיון נהיגה. בחורים הנמצאים בתקופת השידוכים, שוכרים רכבים לשם כך ומחנים אותם בחניון הישיבה שהוקצה בין השאר למטרה זו. ברוב בנייני הישיבה קיימים חניונים, חלקם גדולים במיוחד שהישיבה בנתה לטובת הבחורים והאברכים הלומדים במקום.
על פי עדות שמסר לנו אחד מהבחורים שנמצא גם הוא בתקופת שידוכים, גם במהלך התקופה הזאת, הבחורים שבים ללימודם בסדרי הישיבה כרגיל "לעשות שטייגען" למעט שעות מסוימות שהוקצו על ידי הישיבה.
שאלנו את אחד הלומדים בישיבה שיתאר לנו את תחושותיו, ביקשנו ממנו שימחיש עבור בני ארץ ישראל בכמה מילים מה זה לייקווד. ראוי, שבמילים שמסר לנו נסיים את הכתבה הזו, וכך אמר:
"קשה עד בלתי אפשרי לתאר את הישיבה הקדושה למי שלא ראה אותה במו עיניו. המקום שוקק חיים יום יום, אלפי בחורים ואברכים הוגים בתורה מתך ריתחא דאורייתא, מתוך התעלמות מוחלטת מהעולם הנוצץ שמסביב. זה מקום שבו רואים במוחש את לשון התפילה "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה". במבט רחב יותר אפשר לומר, 'בית מדרש גבוה' זה קיום ההבטחה הנצחית "כי לא תשכח מפי זרעו".
כל מילה נוספת מיותרת.