הבשורה הקשה מכל, הגיעה לפני דקות ספורות (שלישי) מבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, שבישרה על פטירתו של גדול הדור הליטאי, מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה.
תולדות חייו
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין נולד לפני מעט יותר מ-100 שנה בתאריך ב' באייר תרפ"ג בעיירה שומיאצק בברית המועצות, לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין ולאמו מרת מרים לבית מובשוביץ. הוא התייתם בילדותו מאמו בשעה שלמד תורה בעיירה מרוחקת מפחד המשטר הסובייטי שאסר על לימוד תורה.
בהיותו בן 11 בדיוק, עלה לארץ יחד עם אחיו הגאון רבי יעקב אדלשטיין ואביו הרצ"י אדלשטיין, ומספר חודשים לאחר מכן, קבעה משפחת אדלשטיין את משכנה ברמת השרון. הרצ"י אדלשטיין מונה לרבה של רמת השרון תקופה קצרה לאחר מכן, והאחים למדו עם אביהם מידי יום את מקצועות התורה.
בחודש אלול באותה שנה, נשלח רבי גרשון עם אחיו רבי יעקב ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. אחד הסיפורים המוכרים הוא שהם הגיעו ברגל מביתם ברמת השרון, אך הגיעו יום אחרי שהחל הזמן ובישיבה לא היה מקום עבורם. מזכיר הישיבה דאז, הזמינם לישון בביתו - עד תחילת חודש חשוון, אז נמצאו להם מיטות פנויות בישיבה.
בשנת תש"ד, הקים הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל את ישיבת פוניבז' וראש הישיבה הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ביקש מאבי האחים הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין רשות לרשום את רבי גרשון ורבי יעקב לישיבה החדשה שהוקמה בבני ברק. הרצ"י נתן את הסכמתו ורבי גרשון הפך לתלמיד הראשון ב'אם הישיבות - ישיבת פוניבז' יחד עם אחיו רבי יעקב וארבעה תלמידים נוספים.
כבר בשנת ה'תש"ו, החל למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה, בהוראת הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן - ומני אז, במשך למעלה מ-80 שנה, המשיך במסירת שיעורים והעמיד רבבות תלמידים.
באותה שנה החל לשמש בתפקיד 'בעל תוקע' בתפילות הימים הנוראים - תפקיד בו שימש עד ראש השנה האחרון לחייו בשנת תשפ"ג. ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב (ר' בערל) פוברסקי התבטא על אופן תקיעות השופר שלו ואמר כי הסיבה שגם בגיל זקנה התקיעות שלו חפות מטעויות היא דברי הגמרא שזקני תלמידי חכמים דעתם מתיידבת עליהם - ותקיעה בשופר היא אומנות.
מעט פחות משנתיים לאחר לימודיו בישיבה, כבר מונה רבי גרשון אדלשטיין ללמד את הבחורים הצעירים. שנתיים לאחר מכן הוא נישא לרבנית הניא רחל דיסקין - בתו של הרב יהושעה זליג דיסקין שכיהן ברבנות בפרדס חנה. מיד לאחר מכן הוא מונה לר"מ בישיבה ומאז ועד סמוך לפטירתו לא ביטל כמעט אף פעם את מסירת השיעור היומי בישיבה.
בשנת תש"ס, החל הגאון רבי גרשון אדלשטיין למסור 'שיעור כללי' לתלמידי הישיבה יחד עם הגאון רבי ברוך דב (ר' בערל) פוברסקי ובכך הפכו השניים לראשי הישיבה בפועל. באותה שנה, החליט ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין על פיצול הישיבה לשניים בשל רצונו העז להימלט ממחלוקת שפשטה בישיבה כאש בשדה קוצים.
ראש הישיבה ספג התקפות נלוזות כתוצאה מהמחלוקת העזה בישיבה ובאחד הפעמים, התפרצו מספר פורעים לחדר השיעורים בו מסר שיעור בצעקות עזות. מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שיגר לו מכתב בו הוא מוחה על ביזויו ומבקש ממנו לסלוח לאותם פורעים למען לא ישלמו מחיר קשה מנשוא.
שיטתו החינוכית של ראש הישיבה, נודעה בעולם כולו, כאשר מחד עודד שכל אחד ילמד לפי טבעו ומאידך עמד על כך שחובה שיהיה קשר אישי בין המלמדים והר"מים לתלמידים, שכן אחז שזה הבסיס להקניית אהבת התורה בתלמידים.
שלוש שנים לאחר מינויו לראש ישיבת פוניבז', מונה ראש הישיבה לחבר במועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' ובכך הפך לאחד ממנהיגי הציבור בפועל כשהוא משתתף בהכרעות המועצת בשאלות ציבוריות שצצו על הפרק מעת לעת.
לאחר פטירתו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, קיבל את הנהגתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, כאשר תמיד קיבל את הכרעותיו של שר התורה.
לאחר פטירתו של שר התורה, המשיך בהנהגת 'דגל התורה' ועולם הישיבות והנהגתו חצתה מגזרים, כאשר אלפים היו עולים לקבל את ברכתו.
בתקופת הבחירות בראשית שנת תשפ"ג קבע נחרצות כי אל לו לחינוך העצמאי לצרף את מוסדות חסידות 'בעלזא' לרשת החינוך הגדולה שלהם אולם מצא את הנוסחה שתמנע פילוג בין סיעת 'דגל התורה' לסיעת 'אגודת ישראל' המרכיבות את מפלגת יהדות התורה.
לאחר הבחירות, בעקבות התנגדותו, השר יצחק גולדקנופף נאלץ לוותר על חברותו בקבינט המדיני-ביטחוני בממשלת נתניהו.
מספר חודשים לאחר מכן הוא אף המליץ לגאון רבי אברהם סאלים להצטרף ל'מועצת חכמי התורה' של מפלגת ש"ס כפי בקשתו של יו"ר המפלגה אריה דרעי.
כאמור, בליל חג השבועות אושפז ראש הישיבה בן ה-100 בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק בעקבות התקפי לב חוזרים ונשנים - שם נקבע מותו לאחר תקופת אשפוז וחוסר יכולתם של רופאי בשר ודם להלחם ברצונו של רופא כל בשר.