דרמה ביחסי חרדים ומדינת ישראל: הערב (חמישי) הוציא בג"ץ צו ביניים שבו הורה על שלילה מיידית, החל משבוע הבא, של תקציבים לישיבות שבהן חייבי גיוס. יחד עם זאת התיר בג"ץ השארה חלקית של תקציבים בתנאים.
"ניתן בזה צו ביניים האוסר לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי", נכתב בצו בין היתר.
"צו הביניים ייכנס לתוקפו ביום 1.4.2024. בשים לב, בין היתר, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר".
יחד עם זאת הוסיפו בבג"ץ כי "חרף האמור, מוסדות אשר צו הביניים ישפיע על עמידתם בתנאי הסף לעצם קבלת כספי התמיכה, ימשיכו לקבל כספי תמיכה עבור תלמידים שאינם באים בגדרי הצו, וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית שתסתיים ביום ה' באב התשפ"ד".
מוקדם יותר הערב הודיעה לבג"ץ היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כי על המדינה להתחיל לגייס את כלל לומדי התורה בארץ, כבר בשבוע הבא. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לבג"ץ עמדה נפרדת ובה ביקש דחייה של חודש בניסיון לחוקק חוק גיוס מקובל, בנימוק של המלחמה בישראל. בהמשך, העביר נתניהו נספח לעמדתו ובו תקף את עמדת היועמ"שית ואמר כי "אינה מקובלת. אזרח שומר חוק לא הופך בין לילה למשתמט".
מכתב היועמ"שית
בתשובתה לבית משפט העליון, כתבה היועמ"שית, כי במקביל להתחלת הליך גיוסם של בחורי הישיבות ואברכי הכוללים שלא הגיעו לגיל הפטור, על המדינה להפסיק את התקציבים לעולם התורה.
היועמ"שית הוסיפה, כי על המדינה לתת לחרדים זמן התסגלות קצר ללא תקציבים, וכי הפסקת התקציבים תהיה בהדרגה כלשהי. משמעות תשובתה של היועמ"שית היא, כי לראשונה מאז קום המדינה בשנת תש"ח, אין מעמד חוקי ללומדי התורה בארץ וכי כל בן ישיבה חייב בגיוס לצה"ל עם הגיעו לגיל 18.
בהודעת היועמ"שית נאמר: "כפי שראינו לעיל, החל מיום ,1.4.2024 קרי לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה ,682 ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות".
"כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג'1 לחוק" נכתב בתשובה לבג"ץ.
"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מיום ,1.4.24 לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין" נכתב במסמך הדרמטי.
"ככל שימצא זאת בית המשפט הנכבד לנכון, המדינה מציעה לאפשר לה להגיש תצהיר תשובה משלים, שבו יפורט אופן היערכות רשויות הגיוס לגיוסם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי" היא מסכמת.
תשובת נתניהו
מוקדם יותר היום הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהואת תשובתו לבית המשפט העליון בנושא סוגיית הגיוס לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה ביקשה ארכה עד השעה 17:00, היום.
ראש הממשלה נתניהו כתב היום לבג"ץ את עמדת הממשלה בנושא הגיוס: "סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה", פותח נתניהו את מכתבו.
"כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד. המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז", טוען ראש הממשלה לבג"ץ.
"מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם. על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו. העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה", מדגיש נתניהו במכתבו.
"בשבועות האחרונים", כותב נתניהו, "עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה. אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן.
בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס", מבטיח ראש הממשלה לבג"ץ.
"בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים", מסכם ראש הממשלה את מכתבו.
יודגש כי בשונה מעמדת חברים רבים בממשלת הימין, ראש הממשלה נתניהו מבהיר בדבריו לבג"ץ כי למעשה אין בכוונתו לגייס את מי שתורתו אומנותו וכי מי שלומד תורה יוכל להמשיך ללמוד ללא הפרעה.
0 תגובות