אאא

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, שומעת בשעה זו (שני) את סקירתו של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, ח"כ בנימין גנץ.

הדיון הינו דיון חסוי אך בפתחי הדיון נשאו יו"ר הוועדה ושר הביטחון הצהרות פתיחה:

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר קידם בברכה את גנץ, עם הופעתו הראשונה בתפקידו בפני הוועדה וציין כי "זוהי הופעתו הראשונה של שר בטחון בפני הועדה מאז נובמבר 2018".

האוזר הוסיף ואמר כי "בשלושה חודשים האחרונים מאז הופקדה בידי האחריות לעמוד בראש ועדה זו למדתי שגם אתגרי הביטחון ואולי בראש ובראשונה אתגרי הביטחון, מחייבים בעת הזו יציבות פוליטית ואחדות. בעוד אנו היינו עסוקים בשלושה סבבי בחירות עקובים מדם ובמשבר כלכלי ובריאותי איראן וגרורותיה, חיזבאללה והחמאס, לא נכנסו לשנת חורף.

"אויבנו משוועים לחוסר יציבות, חמינאי מייחל לעוד סבב בחירות, נסראללה מייחל ללבנוניזציה ישראלית. אם לא נתעשת מיד, ניתן להם את כל מבוקשם על מגש של כסף. אתגרי המוכנות של צה"ל הולכים וגדלים. בניין הכוח הישראלי אינו יכול להתבסס במידה הנחוצה וההכרחית כאשר אין בישראל יציבות פוליטית ויציבות כלכלית.

"אין לנו אופציה לפזר את הכנסת ולשקוע במערכת בחירות רביעית. תקציב הביטחון האחרון עוצב הלכה למעשה לפני כמעט שלוש שנים. זהו מצב בלתי נסבל, זו פגיעה אמיתית בביטחון הלאומי במובן הבסיסי ביותר".

האוזר המשיך ואמר: "אדוני שר הביטחון. הטכנולוגיה ואתגרי הביטחון מולם אנו מתמודדים משתנים בקצב שאינו מאפשר לנו להידרש לתקציב פעם בשלוש שנים כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית כרונית. זוהי אזעקת אמת. אלה מחירים שחוסנה של ישראל אינו יכול להם. אני אומר זאת כאן בתוקף תפקידי כמתריע לאומי שזה אחד מן התפקידים המופקדים בידיה של ועדה זו.

"מיניתם לאחרונה פרוייקטור לקורונה והקמתם מפקדה לקורונה. אני מבקש ממך ומראש הממשלה לנוכח הערכת המצב שנשמע כאן היום – למנות פרוייקטור ליציבות. מפקדת הודאות. אלה הם אדני הביטחון לאומי במובן הרחב בתקופה הזו".

האוזר התייחס להצעת החוק שגיבש עם השר יועז הנדל שתוביל לדחיית פיזור הכנסת ואמר: "אדוני השר, אני מברך אותך על נכונותך לתמוך בהצעת החוק שלי לדחיית פיזור הכנסת ואני מברך אותך שוב עם הופעתך בפני הוועדה ואני תקווה כי ועדה זו תזכה לארח אותך עוד מספר פעמים רבות בכנסת הזאת".

שר הביטחון ורה"מ החליפי, ח"כ בני גנץ, אמר בדבריו כי "המציאות המזרח תיכונית היא מציאות שמתערערת, חוסר הוודאות וחוסר היציבות מלווה אותה מזה כעשור. יש כאן אינטרסים של המעצמות השונות ומדינת ישראל צריכה להקפיד על קשר עם מדינות האזור ומעצמות העולם ולהבטיח שבעידן כזה של אי יציבות, אנחנו לא נכנסים לסחרור אלא נשארים יציבים וחסונים.

"אנחנו חייבים לפעול ביחד עם מדינות העולם בכדי לפגוע באיראן ולהשפיע על מה שקורה מאיראן. איראן ממשיכה לחתור לגרעין. יש לה שלוחים במדינות רבות בעולם ובאזור. אסור לנו להתעלם מהסכנה הזו. המשך הלחץ על איראן ופעולה נחושה שלנו להמשך האמברגו עליה הוא יעד ראשון במעלה. איראן מעוניינת לפתוח סניף טרור בסוריה ועלינו למנוע זאת. אנחנו פועלים מול ההתבססות האיראנית בסוריה ובמקומות נוספים באזור בכל מיני שיטות.

"יש לנו יריבים מרים ונחושים באזור - כך הם ארגוני הטרור ובראשם חיזבאללה ונסראללה. בעוד שנסראללה הוא האויב הגדול שלנו מצפון, הוא הבעיה הגדולה ביותר של לבנון בלבנון. אנחנו רואים איזה אסון קרה בלבנון. מדינת ישראל הציעה עזרה וסיוע. חישבו מה יקרה אם זה ישוכפל מנשק איראני בכפרים הלבנונים. בלבנון יש חדר אורחים וחדר טילים באותו הבית. וכשהטיל הזה יתפוצץ, חדר האורחים לא ישאר שלם והחברה האזרחית בלבנון תשלם מחירים קשים. כמערכת ביטחונית- אנחנו פועלים מול אויבים שמחזיקים אמל"ח ופועלים בתוך סביבה אזרחית. אם לנו לא תהיה ברירה אלא להילחם, זה עשוי להיות בעל משמעות קשה".

כנץ המשיך ואמר כי "כשאנחנו מסתכלים דרומה - יש לנו אפס אינטרסים בעזה זולת שקט מוחלט והשבת הבנים. אנחנו נשמח לראות את עזה פורחת, אני אשמח לראות גם פועלים יוצאים מרצועת עזה. זה יכול לקרות בתנאי אחד - שהבנים ישובו הביתה. כשנראה את זה קורה נוכל לפתח את רצועת עזה.

"אני חזרתי למערכת הביטחון אחרי 5 שנים ופגשתי מערכת איכותית, משרד ביטחון יציב ופעיל וצה"ל דרוך ומוכן שבראשו רמטכ"ל מצוין, מהטובים שראיתי, איש בעל חזון, הבנה ויכולת לתרגם זאת להצעדת המערכת קדימה. אנחנו צריכים להבטיח שלצה"ל תהיה ודאות ולדרוש מצה"ל גמישות.

"הוודאות תאפשר לו לפתח את המערכת שלו, והמיומנות שלו תאפשר לו לפעול בצורה גמישה. צריך לאפשר לו את מימוש תר"ש תנופה, אותה אישרתי אחרי שעות ארוכות של ישיבות. אני מקווה שהיציבות הפוליטית תאפשר לנו להביא זאת לקבינט בהיקף ובתקציב שנוכל לאפשר זאת. צה"ל ערוך במדרגות למימוש התר"ש.

"אי אישור של תר"ש לצה"ל זה חוסר יעילות נפשע. ברגע שיש תקציב יציב, המערכת מסוגלת להיות יעילה בתפקוד שלה. היא מסוגלת למצות את המשאבים בצורה טובה בתוך עצמה ועם התעשיות הביטחוניות. ראיתי מערכות לחימה מתקדמות ביותר ויכולות טכנולוגיות והדבר הכי חשוב שמצאתי הוא רמה אנושית בתוך המערכת. לא משנה כמה כסף יהיה ואיזה תר"ש יהיה. אם יהיה לצה"ל חומר אנושי טוב הוא ידע לבצע כל משימה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

גנץ התייחס לשירות בצה"ל ואמר כי "צריך להסתכל על המשרתים בצה"ל והמציאות בחברה הישראלית בעיניים פקוחות. האופן שבו שירתנו את צה"ל ב-70 שנה האחרונות היה נכון ואינו מתאים לשנים קדימה. בפועל מקרב האוכלוסייה הישראלית יש בערך מחצית משרתים. הדבר הזה איננו קביל עוד, ואנחנו חייבים ללכת ברפורמה מקיפה עם שלושה דברים - טיפול בקיצור השירות שיאפשר לטפל בבור שיש לצה"ל, בחוק הגיוס כפי שמתחייב לפי בג"ץ והחשוב ביותר - לרפורמה בשירות הצבאית משירות צבאי לשירות העם והמדינה.

"צה"ל היה ויישאר חשוב ביותר, בצידו צריך שירות ביטחוני נוסף של מוסדות חירום כמו כיבוי אש, משטרה, ומוסדות סיוע קהילתי. הקמתי צוות מקצועי שפועל בעניין, ונמשיך לפתח את זה ברמה המקצועית ברמה הביטחונית. אני מקווה שנעביר את חוק הגיוס כפי שהסכמנו עליו עם השותפים הקואליציוניים. אם לא תהיה כנסת ולא תהיה ממשלה לא יהיה גם חוק גיוס. חבל לפספס את ההזדמנות שלפנינו".

באשר למאבק בקורונה אמר גנץ כי "אתמול החלה לפעול מפקדת הקורונה, היא תלך ותצבור את הכוח בשבועות הקרובים. שמנו מבנה ארגוני, מפקד מוכשר ואנחנו ממשיכים לעשות מאמצים בערים אדומות וכתומות ובכל מקום שנצטרך. ביקרתי אתמול בחברת מיי הריטג' שנענתה לדרישת משרד הבריאות, אני רואה את הקשר בין מנהל הרכש ופתחנו מכרזים בכל הארץ, כדי שנוכל לסייע בהתמודדות עם התקופה הזו.

"אני מבקש להודות לצביקה ולכל החברים, מערכת הביטחון תשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה. תפקידכם להיות שותפים בעיצוב ולפקח ותפקידנו לדווח".

 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)
 (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)