אאא

מדהים כמה קל לנו להאמין בתוך תוכנו בדברים שאין להם קיום במציאות, לא? לדוגמא: אמש, החלטתם שאתם הולכים לקום מוקדם במיוחד היום ולרוץ עם נעלי הספורט החדשות והנוצצות שלכם. אחרי הכל, הן אכן עלו לכם הון ואתם צריכים לשרוף את כל מיני המתיקה שהכנסתם לגופכם בחצי השנה האחרונה. זה הדבר הנכון לעשות ואפילו התרגשתם למדי לתכנן את האימון הזה.

אבל אז, כאשר השעון המעורר פצה את פיו בשעה 5:30 בבוקר, הדיאלוג הפנימי שלכם כבר נפנף בתירוצים החביבים עליכם, שהיו כנראה אחד (או יותר, אם אתם כמונו) מהסוגים הבאים:

1. תירוץ ה"לא אכפת לי"

אתם משכנעים את עצמכם שבכל מקרה אתם לא רוצים או זקוקים למשהו. לדוגמא, "אתה יודע מה? אולי מה שאני באמת צריך לעבוד עליו זה לאהוב את עצמי כמו שאני. ההליכות סתם מעייפות אותי. הן מיותרות".

2. תירוץ הפסיביות

החיים קורים. זה מעבר לשליטתכם. לדוגמא, “הטלפון שלי - בסדר, הפייסבוק - לגמרי שאב אותי אתמול בלילה, שוב. אני פשוט לא יודע לאן נעלם הערב שלי ובאמת, הלכתי לישון מאוחר מדי וקמתי יחסית מוקדם. יהיה בסדר".

3. תירוץ הגנטיקה

נולדתם ככה ואינכם יכולים להתנהג אחרת. "כל בני המשפחה שלי סובלים מעודף משקל ושיעור הספינינג הבוקר היה באמת מעבר לכוחותיי".

4. תירוץ הקורבן

שום דבר לא באשמתכם, אתם לא יכולים לסייע בעניין. לדוגמא, “הייתי חייב לטעום את כל העוגות אתמול בישיבת הצוות - כולם שם אכלו כאוות נפשם. לא רציתי לגרום להם לשאול שאלות. עכשיו אני יותר מדי מלא. לא יכול להתאמן".

5. התירוץ של "כולם"

זה בסדר, כי כל השאר עושים את זה או לא עושים את זה. "אף אחד מחבריי לא מתאמן במהלך הסגר הזה - שאלתי אותם".

6. תירוץ העבר

מעולם לא הצלחתם לעשות זאת בעבר. ניסיתם כל כך הרבה פעמים. שום דבר לא עבד, למה שהדברים ישתנו עכשיו? לדוגמא, "בכל מקרה מעולם לא הייתי אדם של בוקר - אני תמיד מפעיל את הנודניק שש פעמים לפני שאני קם וזה בדיוק מי שאני. תשאלו את אמא שלי”.

7. תירוץ ה"איך"

מה שאתם רוצים להשיג הוא בלתי אפשרי. לדוגמא, “לא לימדו אותי בילדותי שלפעילות גופנית יש חשיבות גדולה, אז איך אפשר לצפות ממני לפתע לעשות שיעור שלם של 45 דקות? לעולם לא אוכל להתגבר על החסר הזה".

8. תירוץ ה"מספיק"

אף אחד לא צריך לבקש מכם לעשות יותר ממה שכבר עשיתם, מאחר ודחיפה גדולה מדי עלולה להפיל אתכם. לדוגמא, “אני כבר עובד שעות רבות, אני מנהל את שיעורי הזום של ילדיי ומכין ארוחת ערב בבית כל לילה. איך מישהו יכול לצפות ממני ליותר מזה?"

עכשיו, כיצד להפסיק לתרץ תירוצים

קודם כל, דעו שזה בסדר, כי למרות שאתם בהחלט מזדהים עם לפחות אחד מהתירוצים המסיתים האמורים לעיל, יש כמה דרכים להפסיק את ההתנהגות הזו. נסו את הטיפים המעשיים הבאים:

היו ברורים לגבי החלום שלכם: זהו את המטרה שלכם ואת התוכנית שלכם להגיע לשם. אם יש לכם חלום ספציפי, כמו "להשיל עשרה קילו עד חנוכה", כשאתם נקלעים לוויכוח פנימי לגבי השאלה האם לצאת לאימון או לא, שאלו את עצמכם: "דילוג על האימון שלי הבוקר יביא אותי להגשמת חלומי?". זה יעזור לכם להיות כנים לגבי הבחירות שלכם.

שלמו את המחיר: בחרתם לדלג על שיעור הרכיבה כדי לישון יותר. לגיטימי. אם אתם מתנים את ביצוע המטלה שלכם במתן פיצוי או עונש (כמו, למשל, אין אימון בבוקר = אין פחמימות באותו יום), אז אתם יכולים לנטוש את תחושת האשם ולהרגיש בנוח. קיום ההבטחה שלכם או לא - ותשלום בעונש, יחזיר אתכם למסלול מימוש החלום שלכם ויגרום לכם להתגאות בעצמכם - וככל הנראה, גם לקום מוקדם למחרת כדי שתוכלו להתאמן וליהנות מהפינוק הזה שהבטחתם לעצמכם.

שקלו את התוצאות: בדקו את כל התרחישים האפשריים שאולי היו קורים אם הייתם מקפידים על התוכנית שלכם או לא - ושאלו את עצמכם, "כמה הייתי גאה אם ​​הייתי עושה (או לא) עושה זאת?". לדוגמא, "שחיתי והרגשתי אנרגטית". או, "לקחתי את השיעור והורדתי קילו והתקרבתי למטרה שלי". או, "דילגתי על השיעור, אבל הפנמתי את ההשלכות לכך ועדיין אני גאה". היו מציאותיים ודעו שיש לכם כוח בעיצוב היום שלכם ובביצוע בחירות נכונות.

באופן בלתי נמנע, אתם תלחמו למען מטרה טובה בהרבה מנטישת התירוצים שלכם, אתה נלחמים על החלום שלכם.