בעולם המודרני, שבו הרפואה מתקדמת והידע המדעי נגיש מתמיד, נדמה היה שנחיה חיים ארוכים ובריאים יותר. אך המציאות, כך מתברר, הפוכה. בראיון מיוחד לתוכנית "תהיה בריא עם משה מנס, חושף פרופסור יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה, נתון מבהיל: "האדם הממוצע מקצר את חייו היום בעשר שנים בגלל אורח החיים שלו".
הכלל של הרמב"ם והסכנה שבקופסאות השימורים
פרופ' חלד מצביע על התזונה כגורם מרכזי להידרדרות הבריאותית. "מרבית המזון שאנחנו אוכלים היום הוא 'אולטרה-מעובד'", הוא מסביר. "בורקסים, בצקים, מיצים מתוקים ומזונות מקופסאות שימורים – אלו המזונות שאחראים ל-30% מהמחלות הכרוניות שלנו: סוכרת, מחלות לב, דמנציה ואפילו סרטן".
הפתרון, לפי פרופ' חלד, נמצא כבר במקורותינו: "התזונה צריכה להיות טבעית ככל האפשר – פירות, ירקות וחלבונים בריאים. והכי חשוב – לאכול פחות. הרמב"ם כבר אמר לנו: 'תקומו כשאתם שבעים ב-80%'. זה כלל זהב".
"הוראות היצרן": למה אנחנו מעדיפים את הבורקס על ההליכה?
אחת השאלות המרתקות שעלו בראיון היא מדוע קשה לנו כל כך לאמץ אורח חיים בריא. פרופ' חלד מסביר זאת באמצעות "המוח ההישרדותי": "מבחינה אבולוציונית, האדם מתוכנת לנוח כדי לאגור אנרגיה, כי פעם לא ידענו אם מחר יהיה אוכל. ניצחנו את הצורך לעבוד קשה בשביל לשרוד – פעם היו זורעים וקוטפים, היום הכל נגיש – אבל הגוף נשאר עם הדחף לנוח".
הוא מדגיש: "הוראות היצרן שלנו, כפי שטבועות ב-DNA, הן תנועה. איבדנו את האיזון כי אנחנו חיים בניגוד להוראות האלו. חדר הכושר או שביל ההליכה הם לא מותרות, הם הדרך שלנו לחזור להוראות היצרן".
השריר שיקבע אם תגיעו לבית הכנסת
נתון מפתיע שמעלה פרופ' חלד נוגע למסת השריר בגיל המבוגר. "כמה רופאים שואלים אתכם על מסת השריר שלכם?", הוא תוהה. "מסת שריר נמוכה בגיל מבוגר מגבירה את הסיכון למוות. זה לא רק עניין של כוח – זה עניין של עצמאות. בלי מסת שריר, האדם לא יכול ללכת לפגוש חברים בבית הכנסת או לקנות דברים הביתה. ככל שאתה עצמאי יותר, אתה תחיה יותר".
בנוסף, הוא מציין כי פעילות גופנית היא התרופה הטובה ביותר לדיכאון, "מחלת האלף השלישי". לדבריו, פעילות גופנית נכונה משפרת את מצב הרוח והלמידה אפילו יותר מתרופות פסיכיאטריות.
תיאוריית "החלון המואר": למה אנחנו לא ישנים?
נושא נוסף וכאוב הוא המחסור בשינה. פרופ' חלד פיתח את "תיאוריית החלון המואר": "אנשים רוצים שיראו שהם עובדים קשה, אז הם משאירים את האור במשרד דולק עד מאוחר. אבל בפועל, הם מתפקדים פחות טוב".
לדבריו, אדם בוגר זקוק ל-7 עד 9 שעות שינה בלילה. חסך כרוני בשינה מוביל לעצבנות, השמנה, סוכרת ואפילו התפרצויות זעם. ומה לגבי "השלמת שעות בשבת"? פרופ' חלד מנפץ את המיתוס: "אם לא ישנת טוב באופן כרוני, שבת אחת לא תעזור. נדרשים שבועות של שינה תקינה כדי להשלים חסך כזה. שבת היא מתנה, אבל היא לא יכולה לתקן הזנחה של שבוע שלם".
לסיכום, אומר פרופ' חלד: "יש לנו ידע מדעי מעולה ורפואה מצוינת, אבל הגלולה האמיתית לא נמצאת בבית המרקחת – היא נמצאת בצלחת שלנו, בשינה שלנו ובתנועה שלנו".
0 תגובות