1:
הפרשה נפתחת כשמשה מקהיל את כל עם ישראל כדי לבשר להם שהקב״ה מחל להם על חטא העגל וכדי להוכיח שהקב״ה עדיין אוהב אותם הוא מצווה לבנות משכן מיוחד כדי שיוכל לשכון שם.
לפני שמתחיל משה לצוות על בניית המשכן הוא מצווה עליהם שוב את שמירת השבת וצריך להבין מדוע הוא עושה זאת כאן, הרי את מצוות השבת הוא כבר לימד אותם בפעמים אחרות, מה קשורה השבת למעמד הקהל זה שמטרתו בניית המשכן?
רש״י הקדוש מסביר שמשה מקדים לדבר על השבת כדי להגיד לעם ישראל שבניית המשכן לא דוחה שבת, ועליהם להפסיק את העבודה כשמגיעה השבת.
במדרש מובא שכמו שבניית המשכן מטרתה לכפר לעם ישראל על חטא העגל, כך שמירת השבת מכפרת על חטא העגל, ויש הסוברים שאף יותר מהמשכן כיוון שהשבת היא תמידית לעומת המשכן שהיה לארבע מאות שמונים שנה בלבד ושני בתי המקדש גם היו לתקופות קצובות ואם כן זקוקים אנו לשמירת השבת עוד לפני המשכן כדי לכפר על חטא העגל.
מהו הקשר בין שמירת שבת לחטא העגל?
אדם ששומר את השבת, כופר בעצם בעבודה זרה.
״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים והארץ וינח ביום השביעי״, ה׳ עשה ולא אף אחד אחר וזאת הסיבה שמשה מקדים את השבת למשכן.
הגמרא במסכת שבת אומרת ״כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלים לו על כל עוונותיו שנאמר ״כל שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו״.
לשבת יש כח לכפר על עבודה זרה ומעשה העגל.
2:
ואני הקטן חשבתי על עוד תירוץ, משה בעצם מקשר בין השבת למשכן כדי ללמד את עם ישראל שכל סוג מלאכה שיעבדו בה לטובת בניית המשכן, יהיה אסור לעשותה בשבת.
כל מלאכה ומלאכה תקבל ״הכשר״ לחלקה בבניית המשכן בתנאי שאת אותה מלאכה לא יעשו בשבת.
מלאכה שיעשו אותה בשבת תגרום שהחלק שלה במשכן יהיה פגום מה שעלול לחבל במחילה על חטא העגל.
הקב״ה מסביר לנו שימי החול ושבת תלויים אחד בשני, כל מלאכה שנקפיד לא לעשותה בשבת, נקבל עליה ברכה מיוחדת בשאר ימות השבוע.
ההצלחה שלנו במשך השבוע תלויה ישירות בשמירת השבת.
3:
את המשכן לקח לבנות שבעים יום.
משה הקהיל את עם ישראל יום לאחר יום כיפור בי״א תשרי.
לקח לעם ישראל יומיים לאסוף את התרומות.
ביום י״ג העבירו קול במחנה שלא יביאו עוד כי יש מספיק.
בט״ו בתשרי מסר משה רבנו לעושי המלאכה שיתחילו בעבודה.
העבודה הסתיימה לאחר שבעים יום בכ״ה בכסלו.
אבל אז יש תפנית בעלילה, הקב״ה מצווה להקים את המשכן דווקא בראש חודש ניסן כשלושה חודשים לאחר שסיימו את העבודה ככתוב ״וידבר ה׳ אל משה לאמור ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אוהל מועד״.
וצריך להבין מדוע? למה היה חשוב לזרז את העבודה במהירות אם המשכן איננו מוקם במשך שלושה חודשים?
עוד צריך להבין, הרי אין סיכוי שבעולם שהיו יכולים בדרך הטבע לסיים את מלאכת המשכן בשבעים יום, המשכן בעצם הוכן על ידי נס שלא כדרך הטבע ונשאלת השאלה מדוע היו צריכים את הנס הלא שימושי הזה אם שלושה חודשים סתם שוכב המשכן מפורק ומחכה לציווי של הקב״ה מתי להקימו, הנס הזה הוא לא פרקטי.
וצריך להבין גם מה המיוחד בראש חודש ניסן.
המדרש עונה שהקב״ה רצה להקים את המשכן בחודש שנולד יצחק אבינו.
במדרש אחר כתוב שרצה הקב״ה להקים את המשכן ביום שנולד יצחק אבינו ולפי מדרש זה יצחק נולד בראש חודש ניסן.
מדרש נוסף אומר שרצה הקב״ה להקים את המשכן בחודש שבו התבשר אברהם אבינו על לידת יצחק.
מדוע חשוב לקשר בין בניית המשכן ליצחק אבינו דווקא?
כיוון שלאברהם אבינו היה חלק במשכן בזכות העצים שהוא עצמו גידל ושאותם לקחו בני ישראל למצריים ובהמשך למדבר ואיתם בנו את המשכן.
ליעקב אבינו היה את הבריח התיכון ורק ליצחק לא היה קשר למשכן ולכן רצה הקב״ה להקים את המשכן בזמן שקשור ספציפית ליצחק.
ועוד, שיצחק היה הראשון שהקריב את עצמו על המזבח ולכן קיבל את הזכות שיוקם המשכן בתאריך שלו.
בספר ״באר יוסף״ לרבי יוסף סלאנט מסביר על סיבת המהירות בבניית המשכן, אם המשכן בא לכפר על חטא העגל, חלק מהכפרה צריך להיות על ידי מהירות העבודה.
לקח לעם ישראל יום אחד בלבד כדי לתת את כל הזהב שלהם לבניית העגל, מהירות שיא לעבודה זרה, שעליה אפשר לכפר על ידי מהירות שיא של בניית המשכן.
ועוד, הערב רב שקבעו לאהרון מתי לבנות את העגל מייד למחרת ולא הסכימו להתעכב, עליהם צריך לכפר על ידי שאומר להם הקב״ה שגם אחרי שיסיימו את העבודה רק הוא יחליט להם על הזמן בו יוקם המשכן, זאת תשובת המשקל.
4:
בני ישראל התגבשו להיות לעם ישראל לאחר שיצאו ממצרים בהיותם במדבר.
צריך להבין מדוע מתחילת הקמתו של עם ישראל הם חולקו לקבוצות ולשבטים.
מה ההגיון להפריד חלקים מעם שזה הרגע נולד?
מדוע לא לעשות עם אחד מגובש שבראשו עומד משה רבנו? הרי חייבת להיות סיבה מדוע רצה הקב״ה להקים את העם החביב עליו מחולק ומפורד.
כדי לנסות להבין צריך להגיע לנקודת ההתחלה.
המקור ממנו יצאו עם ישראל הוא שנים עשר השבטים שהם שונים מהותית אחד מהשני.
כל שבט, התכונות והמנהגים המיוחדים רק לו, כל שבט קיבל כח למשהו ספציפי שבו הוא הרבה יותר חזק משאר השבטים.
לפני מותו קרא יעקב לכל ילדיו, חלקם קיבלו ממנו נזיפה על דברים שקרו לפני שנים רבות ונשאלת השאלה מה בוער כל כך ליעקב לעשות דבר זה לפני מותו, הרי היו לו עשרות שנים להוכיח אותם? מדוע להפרד מהם לתמיד עם הרגשה רעה? הרי זאת הפעם האחרונה שהם יראו אותו?
חוץ מלנזוף בחלק מן האחים עושה יעקב עוד מעשה שגם אותו צריך להבין.
הוא קורא לכל אח בנפרד ומגלה לו את המאפיין המיוחד רק לו.
גם פה צריך להבין מדוע חשוב ליעקב לעשות את זה, מהי המטרה באפיון התכונות השונות בבניו?
ועוד, האם לא יודעים הם לבד את תכונותיהם?
אלא שיעקב יודע שבשביל קיום עם ישראל חייבים סוגים שונים של אנשים, חלק שיודע להלחם, חלק שכוחו בלימוד, חלק שיהיה מוכשר במסחר, וכן הלאה.
יעקב קורא לכל אחד מילדיו ומלמד אותו מה יהיה תפקידו הספציפי בתחזוק עם ישראל, תפקיד שיעבור מאב לבנו במשך כל הדורות.
כשמוכיח יעקב את חלק מבניו הוא לא עושה את זה בגלל העבר, הוא עושה את זה בגלל העתיד כדי שידעו היכן הם יכולים ליפול, ממה הם צריכים להזהר, איזו תכונה עליהם לתקן כדי לתחזק את עם ישראל.
וככה נולד עם ישראל, כל שבט במיקום משלו, כל שבט ומנהגיו השונים, כל שבט הוא חלק חשוב מעם ישראל, כל שבט מתעסק בענייניו ולא מנסה לשנות או לכפות את הרגליו ודעותיו על האחר, כל אחד מחוייב להבין שהשוני של האחר הוא חיוני לבניית עם ישראל.
קוהלת לימד אותנו שאין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה.
עם ישראל של היום הוא בדיוק כמו אז, הדי אן איי שלנו נשאר אותו דבר, אנחנו חלוקים בדעות ומנהגים שונים, אלא שמשום שאנחנו מנסים כל הזמן לשנות אחד את השני, לריב ולהתווכח, כל אחד מנסה להוכיח שדרכו היא הטובה אלא שכולנו טועים, מה שטוב ומתאים לאחד לא מתאים לשני כי במקור הם לא מאותו השבט.
עד שיבוא המשיח שיגלה לכל אחד את מקורו, שניים עשר השבטים של היום הם בעצם הליטאים, החסידים, האשכנזים והספרדים, הכיפות סרוגות לייט והחרדלים, חיילים מצד אחד ובחורי ישיבה ואברכים מצד שני, כל אחד ומנהגיו, כל אחד נחשב כטריטוריה שלו בתוך עם ישראל, כל אחד חשוב וחיוני לקיומו של עם ישראל.
5:
נמצאים אנחנו בתקופת בחירות בתקופה נדירה ומאתגרת, שנה שקרו בה דברים שגדולים על כולנו, שנה שלא כל אחד הצליח לעשות את תפקידו לשביעות רצונם של בני שבטו ולא בגלל עצלנות או רשלנות אלא בגלל אתגרי התקופה.
ועכשיו אשתדל להיות יותר ספציפי.
בצלאל סמוטריץ׳ הוא איש נדיר במיוחד, ישר, חכם, מסור, איש אמת שאוהב את ארץ ישראל, איש שנראה ירא שמים ומחובר מאד לקב״ה.
אבל, הוא שייך לשבט מסויים עם התכונות והמנהגים המיוחדים שלו, הדי אן איי שלו מושלם לשבט שלו.
בתקופה האחרונה נשמעים קולות של מאוכזבי יהדות התורה שרוצים להביע את מחאתם על ידי הצבעה לבצלאל סמוטריץ׳ ואני סבור שטעות היא לנסות לערבב את השבטים, העתיד יביא איתו אין ספור צמתים שכל שבט יפנה בהם למקום אחר, למקום שלו.
יהיו מקרים שתצטרכו את האחד עם אותו הדי אן איי שלכם שרק הוא יהיה מסוגל להבין אתכם, שהכאב או הבעיה שלכם היא גם שלו, מישהו מהשבט שלכם.
אלוקים עדי שמתפלל אני להצלחתו של היהודי המיוחד הזה בצלאל, בטוח אני שהוא שליח נאמן של הקב״ה ויש לו חלק חשוב בעתיד עם ישראל, אבל הוא שייך לשבט אחד ואתם שייכים לאחר.
חלק מהדברים החשובים לכם אינם בעדיפות ראשונה אצלו כמו שחלק מהדברים אצלו אינם חשובים לכם.
בואו ונבחר כל אחד בראש השבט המקורי שלו.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי