שמתם לב לזה? המצב רוח ירוד, היום 'לא הלך' כמו שצריך, אתם מבואסים על מקרה כזה או אחר, מגיע סוף היום, אתם ניגשים לשטוף כלים ומפיכם יוצא ניגון נוגה. עשר דקות של שטיפת כלים נמרצת וזמזום הניגון והתחושה משתפרת פלאים.
איך ייתכן שדווקא ניגון 'עצוב' מסייע לשיפור מצב הרוח?
מחקרים מוכיחים כי אנשים בדיכאון נוטים לשמוע מוזיקה עצובה, אך דווקא לאחר שמיעת השיר העצוב, מצב הרוח שלהם משתפר פלאים ותחושה חיובית ורעננה השתלטה עליהם.
הסיבה האפשרית היא שהתאמת השיר למצב הרוח מסייעת להקלתו. במקום להתחיל לשמוע שיר 'קצבי' או 'שמח' שאינו תואם את מצב הרוח, אנחנו נותנים לשיר ה'נוגה' לבטא את מה שאנחנו חשים. בעת שאנחנו מתחברים למילים השקטות, העצובות משהו, זה מסייע לנו לעבד את הרגשות ולא לאבד אותם...
על ידי שאנחנו מאזינים לשיר שמעבד את תחושותינו – במילא, זה עשוי להקל עלינו מאוד לאחר שמיעתו.
ואם נקצין רגע לצד השני, בדקתי בעבר האם מוזיקה שמחה מועילה לעבודה מהירה יותר או מסיחה את הדעת. רבים ענו לי שאומנם המוזיקה קצת 'מפריעה' למהלך עבודה תקין – אך היא מוסיפה להם 'חיות' ועל כן – בשעה שהם רוצים להוסיף אנרגיה ליום שלהם – הם יפעילו מוזיקה שמחה.
אז נכון אומנם שבמחשבה ראשונה, אם אנחנו רוצים לנטרל עצב – נדליק מוזיקה שמחה, אך באמת היא – במחשבה שניה, מעמיקה – שכדאי לתת למוזיקה עצובה את המקום שלה. דווקא התאמת המוזיקה למצב הרוח שלנו עשויה להקל עלינו.
כאן המקום לציין את דברי הרבי הריי"צ של חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון שאמר את הפתגם: "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש".
כאשר מנגנים ניגון – מתחברים במשהו למי שהלחין ויצר אותו, לכן, מן הראוי להשמיע לילדים רק ניגונים ושירים יהודים טהורים – שישפיעו על נפשם לטובה.
אה, ובהחלט יש מצב שמצב הרוח השתפר כי הכלים נקיים, לא נכחיש...