פרק י"ז: אמש סיפרנו את סיפור הקמתו המרתק של בית הכנסת הווילנאי "טהרת הקודש" בידי משכילי העיר.
חידוש בית הכנסת 'טהרת הקודש' בוילנה לאחר שבירת 'מסך הברזל'
'טהרת הקודש' היה היחיד מבין מאה ויותר בתי כנסת בוילנה, ששרד את החורבן הנאצי והכיבוש הסובייטי. בשנות הכיבוש הסובייטי שימש המבנה כבית חרושת, אך עם עצמאותה של ליטא, שב לידי הקהילה היהודית.
הפרקים האחרונים >>
- מה קרה כשהביאו את נשמת הגאון מוילנה לפני בית דין של מעלה?
- ההסבר המבהיל של ה'שפע חיים' על מכתב הגאון מוילנה
- המתנגד הכי גדול לחסידות שהלשין וגרם למאסר בעל התניא
- ההספד בוילנה שהוביל להקמת "טהרת הקודש" של המשכילים
כשהחלה הקהילה להשתקם בתחילת שנות ה-90, התרכזה היא ומוסדותיה סביב בית הכנסת ופרנסי הקהילה התלבטו האם להנהיג בקהילה המתחדשת את מנהגי הגר"א (כפי שנהוגים בישראל), אך מאחר וגם בימי תפארתה של העיר לא נהגו בה מנהגי הגר"א (מלבד בקלויז הגאון שנחרב), הוחלט לנהוג בה כמנהג ליטא הוותיק, על פי לוח וילנה של הגאון רבי שלמה הכהן.
מאבקי חב"ד ומתנגדים בוילנה גירסת המאה ה-21
לאחר שנפל "מסך הברזל", נוצר מצב לא יאמן, שבית כנסת 'טהרת הקודש' הוילנאי, היה למוקד חיכוכים בין "מתנגדים" ל"חסידים".
הקהילה הווילנאית בתחילה סירבה ששליח חב"ד ימונה לרב המקום, וכאות מחאה נקבע בפתח בית הכנסת לוח שיש ובו נחרט לדורות כי בית הכנסת נבנה ב-1903 על ידי 'מתנגדים, תלמידי הגר"א':
בית כנסת "טהרות הקדש" נבנה ע"י המתנגדים מעריצי הגר"א ב-1903 והוא בבעלות של הקהילה האורתודוקסית של ווילנער (וילנה)
בנוסף מינתה הקהילה ת"ח ליטאי צעיר, יליד פטרבורג, לרב מקומי.
מלחמת חב"ד-וילנה ה-2 גלשה גם לאלימות של ממש, ואין כאן המקום לסקור את גלגוליה, אך אירוע אחד עורר פרץ של סִימְבּוֹלִיּוּת:
ביו"ט ראשון של חג השבועות, כשהחלו לקרוא את מגילת רות, פתחו המתפללים החב"דניקים במחאה רבתי, ודרשו לדחות את הקריאה ליו"ט שני, ולקוראה ביחידות, כמנהג חסידות חב"ד.
קריאת מגילת רות בשבועות היא מנהג ותיק מימי קדמוני אשכנז, אך מתוך כל המקורות נראה שהמנהג היה לקוראה מתוך חומש, כל איש לעצמו, ולא בהכרח כחלק מסדר התפילה. הגר"א היה זה ששינה את המנהג, והנהיג לקרוא את המגילה בציבור, מתוך מגילה כתובה על קלף, מנהג שפשט בכל ליטא.
במאה ה-18 מחה הגר"א בחסידי חב"ד בעירו (בין היתר) על שינוי נוסח התפילה ומנהגים שונים, ובמאה ה-21 מחו החסידים במתנגדים שנהגו כהנהגתו המחודשת של הגר"א.
בימינו בבית הכנסת 'טהרת הקודש' בוילנה שוכנת קהילת חב"ד המקומית, כך לפי המידע שיש בידי.
מקורות:
זכרונות הרב מזא"ה
עמנואל אטקס, 'פרשת ההשכלה מטעם'
ספר 'ישן מפני חדש'
•
הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:
ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:
את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com