5 דקות בחודש שיצילו את מכונת הכביסה שלכם

אז זהו, שממש לא.

מכירים את זה שאתם פותחים את המכונה וסופגים ריח חריף של עובש וטחב? או שהבגדים יוצאים עם ריח מעופש ולא נעים, למרות ששפכתם חצי בקבוק מרכך יקר? זה לא מקרי. מתחת לתוף המבריק, במקומות שאתם לא רואים, מתרחש תהליך שפשוט הורס לכם את הכביסה (ומקצר למכונה את החיים).

המסיבה שמתרחשת מאחורי התוף

רובנו רואים רק את תוף הנירוסטה המבריק, אבל הסיפור האמיתי קורה במקומות הנסתרים: בצינורות, בגומיות ובפילטר.

מושבת ה"ביופילם": השילוב של מים עומדים, שאריות סבון ותאים מתים מהעור שלנו יוצר שכבה רירית ודביקה שנקראת ביופילם. זהו גן עדן לחיידקים ועובש.

מלכודת הגומי: הגומייה הגדולה בדלת? היא המחסום האחרון של הלכלוך. אם תסיטו אותה הצידה עם האצבע עכשיו, רוב הסיכויים שתגלו שם "בוץ" אפור-שחור. זה לא בוץ, זה עובש שמחכה לעבור לחולצה הבאה שלכם.

האבנית שחונקת את המכונה: במים בישראל יש המון סידן. האבנית הזו נדבקת לגוף החימום, מה שגורם למכונה לעבוד קשה יותר (ולחשמל לעלות יותר), אבל גרוע מכך - האבנית היא המצע המושלם להתפתחות של מושבות חיידקים.

למה הבגדים יוצאים עם ריח רע?

זה הפרדוקס הכי מעצבן: אנחנו מכבסים כדי שיהיה נקי, אבל המכונה הופכת למדגרת ריחות. כשאתם מכבסים בטמפרטורות נמוכות (30-40 מעלות), הסבון לא תמיד מתמוסס עד הסוף. השאריות שלו נדבקות לדפנות, נרקבות, ובסוף התהליך - המים ששוטפים את הבגדים שלכם עוברים דרך הריקבון הזה.

אז מה עושים? (בלי לקנות חומרים יקרים)

אתם לא צריכים טכנאי ולא צריכים לשפוך מאות שקלים על חומרי ניקוי ייעודיים. הנה ה"טיפול תקופתי" שאתם חייבים למכונה שלכם:

הרתחה ריקה פעם בחודש: הפעילו את המכונה על הטמפרטורה הכי גבוהה (90 מעלות) כשהיא ריקה. הוסיפו כוס חומץ סינתטי פשוט לתוך התוף. זה ימיס את האבנית ויהרוג את רוב החיידקים.

מגירת הסבון: שלפו אותה החוצה. אתם תופתעו לגלות שם עובש שחור מאחורי המקום שבו שמים את המרכך. שטיפה קלה בכיור עם סקוץ' תפתור את זה.

החוק הכי חשוב: תשאירו את הדלת פתוחה! סיימתם כביסה? אל תסגרו את הדלת. לחות היא האויב. תנו למכונה להתייבש מבפנים, והריח של הטחב פשוט ייעלם.

זכרו: המכונה שלכם דואגת לכם, הגיע הזמן שתדאגו לה. 10 דקות של תחזוקה פעם בחודש, והכביסה שלכם באמת תריח כמו בחלומות!