אושרו של הילד בשנות חייו הראשונות נובע ממקורות חיצוניים, מהורים ומבני משפחה, שדואגים לו למזון, משחקים איתו, מספקים לו גירויים. הנוכחות של המשפחה מעניקה לו בטיחות, ביטחון ואושר. ככל שיגדל, הוא ממשיך לצפות שימשיכו להיות המקור לתחושות הסיפוק והאושר הפנימי שלו.
כשהוא אומלל, הוא מביט סביבו ומחפש את האשם. הרבה פעמים יבקש שמקורות חיצוניים יספקו לו את הפיתרון. הוא מתנהג כאילו האושר שלו תלוי בכך שיספק את הרצון:
לרכושנות- צעצועים, בגדים, הצלחת שלי, אמא שלי. פינוק- ליהנות מויתורים ולהיות מוגן מכל אי-נעימות. עונג- הנאה, התרגשות, גיוון וגריה.
המציאות היא שאין אפשרות לספק את הרצונות האלה על בסיס קבוע. ככל שתרבי להעניק, ואין זה משנה היכן תציבי את הגבול, ילדך ירצה תמיד עוד ויהיה בלתי מרוצה על שלא קיבלו אותו. אם תתמידי בויתורים, לא רק שלא תרצי אותו, אלא תעודדי אותו להיות תובעני ורודן יותר בדרישות שלו.
עלייך לקבל החלטה נחושה בנוגע להצבת הגבול. ההחלטה הזאת היא אישית, ועל שניכם ההורים להיות שותפים בקבלת ההחלטה. יכול להיות שקרובי משפחה וחברים בעלי הרבה כוונות טובות, יאמרו שאתם קפדניים מדי או ותרנים מידי. עשי מה שנוח ומתאים לכם ולאישיותו המיוחדת של ילדך.
אין טעם להגיב בכעס על רוגזו של ילדך, כי אמרת לו 'לא'. זוהי תגובה טבעית ובריאה של ילדך, הוא בודק את יציבות הגבול שהצבת. כדי לוודא שהפעם את מתכוונת בצורה ברורה וזה לא ישתנה מיום ליום.
ברור, שאת כאם צריכה לספק לילד את צרכיו במידה סבירה בביגוד, במזון, בצעצועים, בעצמאות ובכוח לקבל החלטות. במידה סבירה של אהבה, חינוך, טיפוח וחוויות מהנות.
אציג כאן כמה דרכים להתמודדות עם תהליך הצבת הגבולות לילדך:
הזדהות - הזדהי איתו: "זה באמת מאכזב לא לקבל מה שאתה רוצה, גם אני מרגישה כך שאני לא מקבלת מה שאני רוצה.,
שימוש בדמיון -הפליגי בדמיון יחד איתו " אני בטוחה שהיית רוצה שכל החנות תהיה שלך. זה כיף חיים שאני אשב ואקרא לפניך סיפורים כל הערב מידי יום.."
רשימת רצונות - רשמי את בקשותיו, כתבי "רשימת רצונות ", והצמידי אותה למקרר, כך הוא ידע שאת מתייחסת ברצינות לבקשותיו גם אם אינך מתכוונת לממש אותן.
שיתוף/שיקוף – בשיחה מכבדת אפשרי לו להבחין אם בקשתו סבירה או בלתי סבירה, אם זה רצון או צורך(כמובן בהתאם לגילו והתפתחותו).
הסחת דעת - הסיחי את דעתו , "בוא נדבר על הטיול שלך מחר ..", הדבר עוזר לו להתמקד בתענוג שונה מזה שבו הוא חפץ כרגע.
ביטחון ואהבה באמצעות חיזוקים - חזקי את בטחונו באהבתך אליו. "למרות שאינני יכולה לתת לך תמיד את כל מה שאתה רוצה, אני בכל זאת אוהבת אותך".
הדבר יועיל לסילוק המחשבה חסרת הביטחון הנפוצה אצל ילדים: "אם אמא/אבא/הקדוש ברוך הוא, באמת היו אוהבים אותי, הם היו נותנים לי כל מה שאני רוצה ומבקש".
הערכה ושבח - אם האכזבה היתה קצרת מועד, שבחי אותו על שקיבל את הכאב הכרוך בהפסד מבלי להפריז בכעס. או בהצגה. אמרי לו שזה סימן לבגרות.
סיפורים להמחשה - ברגע שקט, כשהכל רגוע, המציאי סיפורים על ילדים שאינם מקבלים את רצונם ועומדים בסבל הכאב והאכזבה. ואז, שאלי אותו: " מה לדעתך צריך הילד הזה לעשות כדי לקבל את הדברים ולא לשקוע בכעס, בקנאה, בשנאה או בנקמנות?"
ובכן, הגבולות חיוניים לילדך, ילד בלי גבולות עלול ללכת לאיבוד ולהרגיש חוסר ודאות. ילד מוכרח לדעת שהוריו חזקים מספיק כדי לבטוח בהם. כשאת מציבה גבול לילדך, את בוודאי מקלה על עצמך בחינוך ילדייך, אך חשוב מכך, את תורמת לביטחונו וחינוכו הטוב של ילדך .
אשמח לקבל תגובות, הארות ושיתופים שלכן, לגבי הדרכים להצבת גבולות.
הכותבת מתמחה בליווי אישי לנשים ואימהות, סדנאות והרצאות NLP ,EFT, כוח המשיכה ודמיון מודרך.
]]>
