
אז מה לא להגיד בבוקר הגורלי הזה? קבלו את הרשימה:
1. "אל תדאג, אמא לא הולכת לשום מקום"
ספוילר: אמא דווקא הולכת. וכשהילד מגלה את זה אחרי חמש דקות - הבכי מגיע בעוצמה כפולה.
2. "תהיה חזק, אל תבכה"
התרגום לראש של הילד: "כנראה שיש פה משהו נורא מפחיד, אחרת למה בכלל להזכיר בכי?"
3. "הולך להיות לך כיף, כולם יהיו החברים שלך"
הילד לא פוגש את כולם ביום הראשון, וגם לא כולם רוצים להיות החברים שלו על ההתחלה. ציפייה מוגזמת מייצרת אכזבה מובטחת.
4. "תשמע בקול המורה אחרת…"
לא צריך להפחיד. הילד כבר לחוץ מספיק. סמכות בונים ברוגע, לא באיומים.
5. "תשמור על החולצה, זו לתמונה הראשונה"
זה פשוט לא יקרה. מריחה של שוקולד או טיפה של טוש? חלק מהחוויה.
6. "רק תסיים מהר ונלך הביתה"
מוטב לא להציג את הלימודים כעונש זמני. אם הילד מבין שכל העניין זה "לחכות לסוף" - המטפלת הפסידה מראש.
7. "אני אשב כאן בחוץ ואחכה לך"
ההורה באמת מתכוון רק ללוות, אבל הילד עלול לקחת את זה מילולית. כשהוא מגלה שאמא לא שם - שוב דמעות.
אז מה כן אומרים?
קצר, בטוח וחיובי:
"אני סומך עליך, אתה מסתדר מצוין."
"יש פה דברים חדשים לגלות."
"נתראה אחרי הצהריים ונשמע איך היה."
ככל שהמסר פשוט יותר - הילד נרגע מהר יותר.
בהצלחה לכולם וחודש טוב!
0 תגובות